תשומת לב

ביתי בת ה-3 (בכורה ויחידה) מאד קשורה לאביה,כמובן שהרגשות הם הדדים. אני מתוכחת לא מעט עם בעלי (איש הייטק) שעליו למצוא יום קבוע שיגיע מוקדם (ב-17:00 ולא ב-20:00) ע"מ שיוכל להקדיש זמן נטו לביתו. הוא מצידו טוען שאין באפשרותו לעשות זאת.הוא אינו מבין שהילדה לא מבינה לחלוטין את המשמעות של "אבא בעבודה", למה הוא יעדיף להיות שם ולא להיות איתה.הוא טוען מצידו שהוא מקדיש לה מספיק בסו"פ. למה בעצם כל ההקדמה ? שלשום היתה מסיבת סיום במשפחתון של ביתי (סה"כ 6 ילדים).בעלי נמצא במילואים, אשר יכול לנווט אותם ע"פ רצונו, למשל: ביום א' השבוע הגיע הביתה ב-15:00 משום שהיתה לו בדיקה כלשהי לעבור. כשהזכרתי לו את נושא המסיבה טען שלא יכול לבוא. אני רתכתי בתוכי כי ידעתי שאם באמת היה רוצה היה מגיע. ביתי שאלה אותי בדרך למסיבה איפו אבא ? לפני שהספקתי לענות היא ענתה בעצמה בשאלה "הוא בצבא אמא ?" אמרתי שכן. שדיברתי איתו בערב והסברתי לו שביתנו מאד התאכזבה שלא בא למסיבה (כל האבות הגיעו) , טען שזה לא נורא ושהוא לא רואה או יותר נכון לא חושב שהגעתו למסיבה היתה הכרחית. כמובן שנוצר ויכוח. הסברתי לו כי מתוך נסיון אישי שלי (לצערי הרב) אבא חייב להיות מעורב בגידול הילדים וזה אומר להגיע למסיבת סיום, לאסיפת הורים, וכו'. מאחר והוא גדל בבית שאביו לא היה מעורב כלל בגידולו (לא בא למסיבות,לא עזר בשיעורים וכו') כנראה הוא חושב שזאת הדרך. הייתי מבקשת אם אפשר לנצל במה זו ולהסביר לו את החשיבות של מעורבותו בחיי הילדה. ושלא מספיק סו"פ או חצי שעה בערב. לתת לו להבין שעצם אי הגעתו למסיבת הסיום פגע בביתו (ואני כאמא ראיתי זאת!!!) תודה על עזרתך.

ערב טוב, אין ספק שמעורבות שני ההורים בגידול הילדים היא חשובה,תורמת ומעשירה (לשני הצדדים,גם הילד וגם ההורה). מצד שני,אין כל דרך לכפות את זה. או שההורה רוצה או שלא. המוטיבציה צריכה להגיע מבתוכו. אני לא מספיק מכירה את המשפ' כדי להתערב קצת יותר. מה שכן,במרבית המשפ' שאני מכירה המצב הוא שהאם היא הדומיננטית יותר. אולי אפשר לנסות לנהל מן מו"מ (מצטערת אם זה נשמע רע..) שבו יוחלט באילו פעיליות את משתתפת ,באילו בעלך ובאילו שניכם. אני לא מאמינה שדרישה שלך ליותר מעורבות תגרום לשינוי גדול. אני כן רוצה להאמין שדעתך מספיק חשובה לבעלך כדי שינסה להקשיב לה כשהיא נאמרת לא ממקום של האשמה אלא ממקום של איך באמת את רואה את הדברים. אני מצטערת שאני לא יכולה להענות לבקשתך ולהגיב בצורה חד משמעית,כאמור אני לא מכירה מספיק את המשפ' והיחסים בתוכה (ואת עברו של כל אחד מכם,וגם לזה יש חלק לא מבוטל). לדעתי כדאי לנסות להגיע לאיזו שהיא פשרה. דרך אגב,אם אב עובד עד שעה מאוחרת אבל נניח מקפיד כל ערב להשכיב את הילד לישון ולקרא סיפור ובמהלך סופ"ש לבלות רב הזמן עם הילד (בילוי,ש.ב,משחק...),זה לא נורא.הדגש,אני חושבת צריך להיות על מה עושים ואיזה קשר בונים בזמן המועט שיש (לא רק הכמות,אלא בעיקר האיכות...). במקרה כזה,מה שאני הייתי מנסה להוסיף זה באמת הדברים הלא שיגרתיים - מסיבת סיום,יום הולדת... במידה שהדברים לא מסתדרים,תמיד אפשר לשקול פניה ליעוץ (גם לבד. ). מור.