מלחמת אחיות

יש לי שתי בנות, אחת בת 7.5 והשניה בת 4.5, המצב ביניהן זוועתי, הקטנה קשה, תוקפנית ועומדת על שלה מאז שהיתה תינוקת והגדולה עדינה, ותרנית ובזמן האחרון נמאס לה והיא מגיבה חזרה בתוקפנות מילולית ופיזית, (גם די באשמתי כי נמאס לי שהגדולה תמיד מבקשת את הגנתי והחלטתי לענות לה ב: "תחזירי לה") היא דוחה גם את אחותה הקטנה אפילו כשכוונותיה של זו כבר טובות. הגדולה התחילה לקלל גם בחוץ ולא רק בבית, בורחת מהבית ובוכה לי כל הזמן כמה רע לה ונמאס לה. אף פעם לא הייתי בעד הקטנה כי "היא קטנה וצריך לוותר", הייתי צועקת עליה ולפעמים לצערי מרימה יד, ניסיתי להיות הכי פיירית שאפשר, היום אני אדישה לאופיה של הקטנה והרבה פחות כועסת עליה, אבל קשה לי לראות כמה הן רבות וצורחות והגדולה כ"כ סובלת ומחפשת רק איפה להיות, לישון ואצל מי להתארח, מה עושים ואיך גורמים לאוירה בבית להיות נעימה וללא מתחים, מכות, בריחות וקללות?

ערב טוב, את עושה חלוקה מאוד ברורה (לפחות בהודעה הזו) בין הבנות. מקריאת ההודעה יש הרגשה כאילו זה "מהשמים". כאילו מדובר ביחסים שנגזרו עליכם ואין מה לעשות. זה נכון,לכל ילד האופי והטמפרמנט שלו אבל לדעתי חלק מתפקיד ההורים הוא לעזור למתן ולכוון גם תכונות שהן פחות נעימות. גם אם ילד נולד עם אופי לא הכי נעים אני עדיין רואה את ההורים כאחראים ליחסים בבית. אם ההורים לא מצליחים בכוחות עצמם להביא לשינוי או מיתון התכונות הלא נעימות של ילדם בהחלט כדאי לשקול פניה לאיש מקצוע. חבל לתת למצב להדרדר. בהצלחה, מור