גמילה מחיתולים

שלום רב, בתי בת שנתיים + חודש, כבר כחודש וחצי מתנסה בישיבה על ישבנון בבית, עם בגדים וחיתול ועושה זאת מיוזמתה המלאה, ללא ציוץ בעניין מצידי. כאשר היא עושה פיפי בחיתול, היא מיד מודיעה לי (ברוב המקרים היא אומרת קקי, בעוד שהיא עשתה פיפי) ומבקשת להחליף את החיתול. יש לנו בבית גם סיר - הנמצא תמיד בחדר המשחקים שלה - אליו היא אינה מתייחסת ולא מבקשת לשבת עליו, כמו על הישבנון. אציין כי מאז שנקנה הסיר הזה היא לא גלתה בו עניין ותמיד הרגשתי שהיא באיזה שהוא מקום לא מבינה למה היא צריכה לשבת על סיר לפיפי כשאנחנו, אבא ואמא יושבים בשירותים. היא מגלה עניין רב בקקי שלה - מבקשת לראות אותו לאחר שהיא עושה. היא מבקשת לראות אותנו מתפנים. היא מאוד מאוד מפותחת מבחינה ורבלית והיא ילדה פקחית מאוד. התייעצתי עם הגננת לפני כחודש בעניין הגמילה וספרתי לה על ההתנסות של ליאור על הישבנון. היא לא הסכימה עימי ואמרה כי לדעתה מוקדם מידי (היא ידועה בקיבוץ כגננת שמתעכבת עם הגמילה) בטענה כי ליאור (בתי) עדיין אינה בשלה מבחינת כל הפרמטרים שלפיהם בוחנים בשלות של ילד לגמילה (למשל היא אמרה שלליאור קצת קושי במעברים מפעילות לפעילות שזה חלק מהעניין שבוחנים לקראת גמילה). לגבי הישבנון היא אמרה שכדאי להפסיק עם זה מאחר וזה עלול לבלבל אותה, מה גם שמתחילים בסיר. אני התנגדתי לדעתה גם בעניין הבשלות וגם בעניין ההתנסות מיוזמתה וגם בעלי כבר מעל לחודש מאיץ בי שנתחיל עימה תהליך (גם אמי וסבתי והשכנה וכל מיני...) אך בכל זאת הנחתי לעניין הגמילה בינתיים מאחר וחשוב לי שיהיה שיתוף פעולה ביני לבין הגננת בעניין זה. את הישבנון לא הוצאתי מהשירותים. היום יותר מתמיד, אני בהחלט מאמינה שליאור בשלה לגמילה מחיתול, אך אני רוצה לעשות זאת בתזמון הכי נכון, על מנת שהגמילה תהא חוויה טובה ומוצלחת. שאלותיי הן - מתי יודעים שהילד בשל לגמילה? האם נכון יותר להתחיל את הגמילה בסיר? גם במצב שהילד מגלה עניין בשרותים? האם עליי להתעקש עם הגננת בעניין הגמילה? תודה על עזרתך ומתנצלת אם עייפתי אותך עם כל האינפורמציה.

צהריים טובים, לא ממש הצלחתי להבין את הפרמטרים של הגננת,אבל יתכן שמדובר באיזשהו ליקוי שלי.... אין שום בעיה עם ילד שלא מתנסה בישיבה על סיר. אין בעיה שהיא תגמל "ישר" לישבנון. איך מחליטים מתי לגמול ובאיזה קצב? פשוט - מתאימים את עצמנו לילדה. הקצב צריך להיות שלה !. לא של הגננת,לא של סבתא, ולא של אמא - אבא. כמובן שאפשר לעודד (בחירה משותפת בחנות של תחתונים אטרקטיביים - מיני מאוס/פו הדב...,התנסויות כמו שתארת על הישבנון,ישיבה של דקה ערומה לפני הכניסה למקלחת כמשחק,לא כדי להשיג תוצאות וכו'),אבל הקצב,הוא שלה ואתם שם לתמיכה. לגבי הגננת,האם להתעקש . באפן כללי כשאנחנו מתעקשים זה מגיע למצב קצת של ראש בראש,מן מאבק כוחות (אני אראה לך שאני צודקת..). ממצב כזה הילדה יכולה לסבול וחבל. מה כן ? מכיוון שכרגע הילדה ממילא רק "משחקת" עם הישבנון ועדיין לא עושה,אין צורך נורא לשתף את הגננת על בסיס יומיומי. היא יודעת שהתחלתם וזהו. כשתעברו שלב אפשר להודיע ולבקש מהגננת את עזרתה. מנסיוני,שני דברים יכולים להשפיע על מידת שת"פ של הגננת - מידת השלמות שאת משדרת בכיוון שהחלטת וצורת הפניה אליה (גם מבחינת ההחלטיות וגם אם היא לא תראה את זה כמאבק כוחות אלא בכיוון של - אני זקוקה לעזרתך וכו). מכיוון שנכתב הרבה כאן על גמילה אולי כדאי לעשות חיפוש ולקרא קצת. בהצלחה, מור

אני חושבת שאתם עושים את יפה ובקצב הנכון.