הפלייה בין נכדות

שלום לדר' מור לביתי הקטנה (בת 3) בכורה יחידה,יש סבא וסבתא משני הצדדים. מצד חמי וחמתי היא נכדה יחידה (לעת עתה). מצד הורי יש עוד 2 נכדים (נכד ונכדה). נוצר מצב שהורי נוסעים יותר לבקר את הנכדה השניה, משום שהבים גדול ומרווח יותר אפשר לעשן (אני בכוונה מדגישה זאת כי אימי יודעת שאצלי בבית לא מעשנים וכנראה "שקשה" לה להתאפק שעה וחצי.....). התירוץ שחוזר על עצמו מדוע הם לא מבקרים כי אני גרה רחוק..... שתביני הם גרים במרכז ת"א , אני גרה בחולון והאחות השניה בהרצליה.....לעניות דעתי מדובר באותו מרחק ובאותם כמויות של פקקים. הדבר זהה לסופי שבוע. הורי רואים את ביתי בממוצע אחת לחודש וזה רק אם זה ביוזמתי ! גם כשהם נפגשים הילדה אינה מקבלת את אותה מנת חום ואהבה שהיא מקבלת מהסבים מצד האבא. אחיינית שלי לעומת זאת זוכה תמיד לתשומת לב, משום שהם רואים אותה יותר, אוספים אותה מהגן.....מקלחים אותה.....מאכילים אותה....מטבע הדברים שיקשרו יותר. ביתי ילדה רגישה מאד ונבונה הבינה זאת. ובכל פעם שיש מפגש משותף היא אינה מוכנה להתקרב להורי. חשוב לציין, כשיש מפגש ללא הנכדה אבי כמעט ואינו מתייחס לביתי (למרות שדיברתי כעסתי בכיתי וביקשתי שיתייחסו אליה כי היא מבינה !!!! ונפגעת !!! הם "הבינו" רק דבר לא משתנה !!!!). אימי מתוך שעתים-שלוש שאנו ביחד נגשת לילדה פעם-פעמיים. אדם מהצד ירגיש בוודאות שהנכדה השניה מקבלת יחס שונה. לי נמאס !!!! איני מוכנה שביתי תפגע יותר !!! חשבתי למנוע לחלוטין מפגשים משותפים אך הדבר כמעט בלתי אפשרי וזאת משום שביתי משתעממת לגמרי כשהיא נמצאת עם הורי לבד. איני מוצאת שום תועלת לקחת אותה לבית הורי לבדה משום ששוב....הורי אינם מתייחסים! ובסופו של דבר אני מוצאת את עצמי יושבת על הרצפה ומשחקת איתה. דבר שיכלתי לעשות בבית איתה. אתמות היה מפגש משותף בבית אחותי (דבר שקורה לפחות אחת לשבוע-הורי מצטרפים אחת לחודש בממוצע). ניתן היה לראות בבירור את ההבדל ב"קבלת הפנים" שקיבלה ביתי לעומת בת-דודתה. בלעתי את הרוק והתעלמי. אימי נסתה להתקרב לביתי שדחתה אותה (ניתן להבינה) אימי ויתרה ולא ניסתה שוב. שישבו הבנות לאכול אבי התיישב להאכיל את אחיינית שלי. ביתי רטנה וביקשה שיאכיל אותה. כמובן שלא הסכמתי וביקשתי מאבי לאחר מספר הפרות שיקום ויתן לבנות לאכול לבד ע"מ למנוע בכיות של הבנות. (דוגמא להפלייה). לפני שהלכתי הביתה אימי נסתה שוב לקבל מביתי נשיקה אך ביתי סרבה. אימי כעסה עליה ואמרה לה בטון תקיף שאם היא לא תתן לה נשיקה וחיבוק היא לא תקנה לה מתנות ולא תתן לה ממתקים. ביתי היתה בשוק ! הסתכלה עלי ולא הבינה מה הסבתא רוצה ממנה (לא מספיק שאינה מקבלת יחס אז כבר שכן הוא אינו נעים לה). אני רתחתי, וכעסתי על אימי והטחתי בה האשמות (ברורות מאילהן ולא ליד ביתי) ויצאתי. התקשרה אלי אחותי והודיע לי בכעס שאימי בוכה בגללי ושהיא לא מבינה מה אני רוצה ממנה. עזרי לי מה עושים ?? אני מרגישה בין הפטי שלסדן ? אימי יקרה לי אך איני מוכנה שתפגע בביתי(דבר שנעשה מהרגע שהבנות נולדו- 3 שנים !!! (אגב הן בני אותו גיל). הדבר נכון גם לגבי אבי. אני מרגישה שאין עם מי לדבר !!!

שבת שלום, את כותבת שאת בין הפטיש לסדן והשאלה הראשונה שעולה אצלי היא מה יקרה אם לא תהיי שם באמצע ? כרגע ממה שאני מבינה,התפקיד שלך הוא "להגן", על הילדה מפני ה"פגיעה" של הסבים. כמה שנים עוד תוכלי לתווך ולנסות לרכך את המכה עבור בתך ? אני בטוחה שזה מרגיז ומתסכל לעמוד מהצד ולראות את ההבדל ביחס לשתי הנכדות אבל השאלה היא האם עצם עמידתך בינהם מביאה לשינוי המיוחל או שמא אולי אם לא היית בינהם היה צ'אנס לשינוי כלשהו ? (אני לא מביעה עמדה לכאן או לכאן,אני מעלה נק' למחשבה). צריך לזכור שאלה הסבים שיש לילדה וביום מן הימים היא תצטרך ללמוד להתמודד איתם.אולי כדאי למרות הפגיעה שלך לתת לה ליצור איתם (עם כל המגבלות) קשר ללא תיווכך ?. שאלה נוספת שעלתה אצלי כשקראתי את הודעתך היתה - האם הרגשת את אותה האפליה גם בינך ובין אחותך בגיל צעירים או שמא זה דבר שהתחיל עם הולדת הבנות ? לתשובה על השאלה הזו,יש משקל רב בהבנת הקשר עם הנכדות היום. כמו שכתבתי קודם,אני בעיקר מנסה להעלות כאן כיוונים למחשבה. אולי כדאי לך לשבת ולעשות יתרונות וחסרונות בקשר ליחסים האלה (לדוג',יתרונות וחסרונות לתיווך שלך בינהם וכן הלאה). אם אחרי כל אלה תרצי שנמשיך משם,אני כאן. מור

תודה על תשובתך. את צודקת חלקית לגבי נושא ה"תיווך", אך פרט חשוב שלא ציינתי או יותר נכון לא הדגשתי ,הוא שביתי ילדה מאד מאד רגישה ונפגעת בקלות, לעומת בת דודתה שההיפך הגמור ממנה. (דומיננטית ושתלטנית). הצעתך להפסיק התיווך תהיה נכונה לעוד שנה שבה ביתי תוכל לבטא את עצמה יותר טוב ואף להבין יותר טוב את פשר הדברים. היום היא רואה שסבא וסבתא אוהבים אותה פחות מבת-דודתה. היא אינה מבינה מדוע ? אני כן חושבת שעלי להמשיך ו"לתווך" , זאת אני אומרת בידיעה ברורה מראש של מה יקרה אם.......וזאת אני יודעת מנסיון שעשיתי כבר בעבר. היא פשוט "מעניינת" פחות עבור ההורים שלי מכיוון שהיא רגועה יותר, לומת השניה , קולנית, אנרגטית וכו'. וזה ינפץ את אשליית "השינוי המיוחל" שאותו ציינת בתשובתך. צ'אנסים נתנו מספיק מבחינתי. עצם העובדה שהורי א-י-נ-ם מתאמצים כלל להגיע לביתי ולבקר את נכדתכם שלא ראו חודש ואפילו לפעמים יותר (היו מקרים של שלושה חודשים !!!!) , אז זה כבר צריך לתת את התמונה הכולל ...כך אני חושבת לפחות. ולעומת זאת אם לא יראו את הנכדה השניה שבוע אוי ואבוי ........ אגב אפליה זו נכונה גם לגבי הנכד השלישי (בן שנתים וחצי), הוא נמצא באותו מקום בה נמצאת ביתי. רבים המקרים שהורי אינם רואים אותו מעל לחודש, אלא אם אחותי (הנוספת) תתאמץ ותגיע לבקר. לגבי הפליה קודמת ביני לבין אחותי. ידוע לי שהורי (אימי לפחות) אוהבת יותר את אחותי הצעירה (בת זקונים). מאחר ואחותי מבוססת "מזרימה" לאימי מזומנים לעיתים קרובות. דבר שאני לא יכולה להרשות לעצמי. אינני באה לרמוז שאימי נקנית בכסף, אך אני יודעת כי אם יבקשו ממנה לעשות ביביסיטר לילדה והיא לא תסכים (מעצלנות אגב) אבוי לה...... האם דעתך השתנתה כעת ? מה את חושבת , דעתך מעניינת אותי תודה לך