כמעט בן 4

שלום וברכה! יש לי ילד שעוד חודשיים יהיה בן 4. הוא ילד טוב, שובב, אבל כשהוא לא מקבל משהו או שנפל לו משחק הוא מתעצבן כל כך, שהוא צועק כל כך חזק, נושך את עצמו ומרביץ לעצמו. אני מסבירה לו שמותר לכעוס, אבל לא להרביץ ולנשוך את עצמך. יש לו עצבים פנימיים בלתי מוסברים. אודה לכם על תשובתכם

בקר טוב, את מתארת ילד שלא יודע להתמודד עם תסכול. במקרה כזה,חשוב לשקף לו את מה שהוא מרגיש (לא רק ברגעי תסכול אלא רגשות בכלל - שמח,עצוב,כועס...),בזמן תסכול למנוע ממנו פיזית לנשוך,להרביץ וכו' ולתת לו דרך חלופית להביע את התסכול (לדוג' - כרית שהוא נותן לה מכה,כדור שהוא זורק בכעס...). כמובן ששלושת הדברים אמורים להגיע ביחד בזמן תסכול. אם אין שינוי והוא מראה סימנים של עצבנות/חוסר שקט/אגרסביות כדאי לשקול פניה ליעוץ. בהצלחה, מור

תודה על התשובה זה מה שאני עושה, כשהוא מתעצבן אני נותנת לו להוציא את העצבים שלו, הוא חייב אחרת זה יפגע בו אם הוא לא יוציא את כעסיו כמובן. אני גם מביאה לו כרית, כדי שהוא יוציא את העצבים או שאני עושה לו הדמיות עם בלון שמתפוצץ עם כל הכעסים שלו. לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. הוא גם מפחד מאוד מהחושך ולא מוכן לישון במיטה שלו לבד, אני מחכה שהוא ירדם והולכת למיטה שלי, אבל הוא כל לילה מתעורר ובא אלי למיטה, אני לוקחת אותו למיטתו ומחכה שוב שירדם. הוא מדמיין שיש מפלצות ורואים את הפחד שלו ממש בעיניים, כמובן שאני משאירה אור במסדרון שלידיו, כדי שלא יהיה לו חשוך מידי. זה מעייף ומתיש כי לא יושנים כמו שצריך וקשה לו לקום לגן. תודה רבה על התשובה ויום נפלא

לגבי מפלצות: יש היום כל מיני ספרים על מפלצות, שאת יכולה להקריא לו כדי להפחית את הפחד שלו. שנית, תשאלי אותו איך הוא חושב שאפשר לגרש את המפלצות. אם הוא ייתן לך תשובה אז תפעלי לפי התשובה (וזה המקרה הכי טוב, כי אז התשובה באה ממנו). אם אין לו תשובה, תעשי איתו טקס של טיהור החדר, כדי שירגיש שאת מתייחסת ברצינות לפחדים שלו, ואת עושה ככל יכולתך שהמפלצות ייעלמו. אפשר לטהר את החדר עם קצת מרווה שרופה. בהצלחה. יעל עיני