פחדים של ילדה בת 4

שלום רב, אני אמא לילדה בת 4 בחודש הבא ולתינוקת חדשה בת 5 חודשים. רוצה להתייעץ בנוגע לביתי הגדולה. אביב היא ילדה באמת מקסימה, בוגרת, מבינה, חברותית וילדה בסך הכל מאד ממושמעת ונוחה. גם בגן מרעיפים עליה מאז ומתמיד שבחים רבים על השתתפותה, בגרותה והבנתה הרבה- ילדה שאפשר לדבר איתה, בגן אומרים שהיא מלאה בחברות ומפגינה ביטחון עצמי וכושר מנהיגות. מה שקורה הוא שבבית לאחרונה (התחילו סימנים ראשונים עוד לפני לידת ביתי השניה), מפגינה סימנים של חוסר ביטחון(מדברת בקול חלש עם יד על הפה) וכך גם עם סבתותיה שהיא קרובה אליהן מאד ובמגשים אליהם אני לוקחת אותה עמי (חברות שלי וכו), בסביבת ילדים בגני שעשועים לדןגמא היא בתחילה מאד חשדנית ומאד זהירה וביישנית, אך לבסוף מתחברת. אך.........נפגעת בקלות, כל "לא" שהיא שומעת שמופנה בכלל למישהו אחר(עם ילדים)היא בטוחה שנאמר לה וחושבת שלא רוצים את קירבתה, בבית בוכה מכל דבר קטן שמסרבים לה. ומה שהכי חריג הוא ההתנהגות עם זרים..מבוגרים..לא כל המבוגרים הזרים רק חלק.. אלו יכולים להיחות דודים שלא ראינו הרבה זמן אך היא כבר מכירה אותם או אפילו סבתי שאותה אנו רואים לעיתים רחוקות...היא מפחדת להתקרב אליהם ולדבר איתם וכשהם ניגשים אליה היא ממש ההתקף חרדה, עד כדי רעד זריקת החפצים אותם היא מחזיקה בכי נורא ודפיקות לב מואצות. כך היה גם לפני שנה וחצי בערך ובדרך של המון הכלה , חיבוקים, הבנה וקירבה אלינו ההורים בזמן שזה מתרחש לאט לאט עבר, אז זה היה מאד קיצוני ופחדה גם מכל זר שנכנס לגן עם אותן תגובות קשות.חשבתי שעברנו את זהנ אך היא מתחילה להראות סימנים דומים בשנית כמו שכתבתי למעלה.אני מודה שהפעם אני מגיבה בדרך יותר קשה, אני מאד חרדה על רגישות היתר שלה ורמת הפגיעות שלה שעולה- גם ילדים קולטים את פגיעותה בגני שעשועים ואומרים לה שהיא לא יפה ולא נחמדה, מקניטים... בגן הכל אחרת לדברי הגננת ומרות שאני חושדת שהיאשם פשוט מדחירה ושומרת בבטן הכל...היא יכולה לומר לי שהיא לא השתעלה בגן כי לא רצתה להפריע.... אני מודעת לכך שהשינוי בלידת אחות קטנה היא משמעותית וגם עברנו דירה לפני שבועיים והיא לפני מעבר לגן עירוני...אך בכל זאת, אני מין הסתם הרבה יותר עייפה ויש לי פחות פנאי בגלל התינוקת ובנוסף אני חוששת לחוסן הנפשי שלה ומאד רוצה שתתחזק, אני מפחדת שרמת רגישות שכזו תגרום לה נזקים במפגשיה עם העולם האמיתי ואני מגיבה בצורה קשה יותר מבעבר,כועסת עליה....ומלאת צער וחמלה מצד שני,אוד מאד על יעוץ והכוונה, בתודה מראש. (רק להוסיף שיש לה חלומות רעים בלילות ומתעוררת הרבה -אריה טורף אותה בגוף ובגרון לדבריה).......... ,

ערב טוב, נשאלו בפורום הרבה שאלות על פחדים. בתור התחלה אני מוסיפה קישור לתשובה אחתנסי לראות אם משהו מזה "מדבר אלייך". אם כן,כתבי מה וננסה להמשיך משם. אם לא,ננסה להעלות רעיון אחר. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/19/xFT/7122/xFP/7120 מור.

קודם כל תודה על התשובה. קראתי את הקישור אליו הפנת אותי ואני לא ממש בטוחה שאני מוצאת סימנים דומים בין המיקרים מלבד הילד שמוצג כחברותי ומקסים בדרך כלל אך במקביל עם פחדים חזקים. הפחדים נראים לי שונים במהותם וגם הגיל אחר. נק' נוספת שצלצלה לי, היא הורים חרדתיים-אני מודעת לכך שאני אם דאגנית עם נטיה לפחד על הבנות מאד מאד וברור לי שמשהו בדרך שאני מדברת אליה ביום יום גורמת ללחץ מסויים, אך עם זאת יש המון רגעים נינוחים ורגועים. בימים האחרונים אני משקיעה יותר זמן ותשומת לב מיוחדת לאביב והיא מפגינה מצב רוח טוב יותר, אך עדיין הבעיות עליהן כתבתי בהודעה הראשונה עומדות בעינן. אם תוכלי לחשוב איתי מה לעשות? כיצד להגיב? האם לקחת את אביב לטיפול? או לנסות קודם כל לבד? גם אני בתור ילדה חששתי ממבוגרים מסויימים והרגשתי חוסר ביטחון לידם, האם פחדי ההורים בילדותם יכולים "לעבור" אל הילד בילדותו -תהייה שכזו.........תודה, הדר.