גבולות בגיל הצעיר

אני אם לפעוט בן שנה וחצי. גם אצלי כמובן יש בעייה של זריקת אוכל במהלך ארוחות, זריקת מוצץ בכל הזדמנות שאנו יוצאים מחוץ לבית.ועוד ועוד. לאחר שהוא זורק את הדברים, אני דואגת להבהיר לו שזה לא מוצא חן בעיניי שהוא זורק והיות והוא זורק דברים, הוא לא מקבל אותם חזרה, אני משתדלת להמליל לו את מעשיו ואת ההשלכות למעשה האם אני נוהגת נכון? אני נוהגת לתצפת על בני תוך כדי טיפול, אני שמה לב לתגובותיו למצבים שונים כל הזמן. לאחרונה שמתי לב שבני מבין את משמעות המילה חם, ואכן כשאני אומרת לו זה חם, הוא לא שולח ידיים ונוגע, אפשר לומר שהוא מבין, נכון?! אז מדוע כשאני אומרת לו לא לטפס על השולחן משום שהוא יכול ליפול (זה כבר קרה) הוא מתעקש לעלות שוב על השולחן, האם זהו צורך מוטורי שגובר על המודעות למעשה? אני ממש מבולבלת, היות ויש דברים שהוא כן מבין ולא מבצע אשמח לשמוע את עצתך. דרך אגב זהו בן יחיד.

צהריים טובים, אין ספק שילד בן שנה וחצי מבין הרבה דברים. העניין כאן הוא לא מידת ההבנה אלא כמו שכתבת - גבולות. אני מציעה לעשות חיפוש בפורום ולקרא את התשובות שמתייחסות לגבולות. לגבי ההסברים על ההתנהגות והתוצאות שהיא גוררת - אני בהחלט בעד הסברים,אבל לא במקום שבו צריך לשים גבול חד משמעי. כשאנחנו רוצים להפסיק התנהגות מסוימת,זה לא המקום להסברים ושכנוע,אלא למשהו יותר חד משמעי. יש דברים בחיים שאנחנו פשוט עושים או לא עושים אותם. ככה זה גם לגבי ילדים,אי אפשר לתת כל הזמן הסבר. כשאנחנו רוצים לשים גבול או להפסיק התנהגות מסויימת צריך שיהיה משהו בטון הדיבור,בנימה שיבהיר שזה משהו נחרץ,משהו לא מתפשר. קצת קשה לעשות את זה בלווי הסבר. מה עוד שסביר שאת מרבית הדברים כבר הסברת (כמו הסכנה שבעליה על שולחן),כך שהוא קיבל הסבר,אין טעם שוב ושוב. אם ישארו שאלות אחרי קריאת התשובות על גבולות,אני כאן. בהצלחה, מור