גמילה מחיתולים-קקי

בני, בעוד חודש יהיה בן 3 , גמול מחיתולים כבר כ-4 חודשים. הגמילה היתה מהירה ומוצלחת. בלילה הוא עדיין עם חיתול. בפעמים הראשונות חשש מעשיית קקי בישבנון, נתן לנו יד וקצת בכה אבל עשה. אח"כ קרה באופן מקרי שעשה בחיתול של הלילה ועם הזמן זה הפך להרגל קבוע-בלילה או בבוקר, לפני שמחליפים לו את החיתול-עושה. לא נראה לי שמדובר במבחן שליטה אלא בפחד ממש. לפעמים הוא ממש מסרב לשבת על הישבנון או בסיר, לפעמים מסכים אבל ברגע שמרגיש שזה מתחיל-קם ומסרב לשבת. הכל מלווה בבכי. נראה לי שההרגל כבר הפך לקבוע וקשה לנו לצאת מהמצב הזה. אנחנו לא מנסים לשכנע אותו כבר, ההחלטה בידיים שלו, אבל הבעיה היא שהוא מבקש גם בצהריים חיתול כשיש לו קקי-אני לא יכולה לסרב, כי לא רוצה שיתאפק במשך ימים (היה גם שלב כזה בהתחלה). מה עושים? הוא אומר שכשיהיה גדול יעשה באסלה, יודע שהוא יחליט על כך, אבל מעדיף את החיתול. בפעמים המעטות שמסכים לשבת על הישבנון/סיר מקבל שבחים אבל בורח ברגע האמת... תודה.

שכחתי לציין שיש לי בת , בת שנה וחודשיים. הגמילה החלה לפני כארבעה חודשים, אחרי תקופת ההסתגלות לאחות הקטנה, ובשלב בו בני היה כבר מוכן לגמילה. לא נראהלי שמדובר בקנאה בה. לגבי עניין השליטה או הפחד-לדעתי מדובר באמת בפחד ואל תחושת שליטה. בעיקר מפני שהעברתי את האחריות לבני, אך אין לכך תוצאות. הוא יודע שהוא מחליט היכן יעשה את צרכיו, הוא בוחר בחיתול ולא בישבנון. גם בפעמים הבודדות בהן הסכים לשבת ולחכות-פחד מאוד כשהרגיש שזה מתקרב, וקם מיד. בשנה הבאה הוא ילך לגן עירוני וזו הסיבה היחידה שנהעניין בכלל מטריד אותי, אחרת הייתי נותנת לזה לקרות מלבד. מצד שני, נראה לי שהוא מתחיל להתרגל למצב וככל שנמתין יהיה קשה יותר לצאת מהמצב הזה. תודה.

שלום רב, מכיוון שנתתי כאן המון תשובות בעבר לגבי כל מה שקשור לגמילה,אנא עשי חיפוש בפורום (בנוסף,יש תשובה מאוד מפורטת בצד שמאל ב"שאלות ותשובות"). אם ישארו שאלות לאחר מכן,אשמח לענות. בנוסף,את כותבת שהעברת את האחריות לבנך,נסי לחשוב על זה שוב... להעביר אחריות המשמעות היא שאנחנו לגמרי לא מתייחסים לנושא - לא מדברים,לא מסיבירים,לא "נורא שמחים",לא משדלים,לא מספרים לאבא כשהילד שומע... פשוט אומרים שבטוחים שכשהוא ירגיש שהוא מסוגל,הוא יצליח ועוזבים את העניין. במידה שיש חשש שבגלל התאפקות הקקי יכאב,אפשר לתת משהו שיקל כמו שמפורט בתשובה בצד שמאל. בהצלחה, מור