גבולות הענשה

בני היחיד בן שנתיים וחודשיים מאוד מאוד שובב. אני חושבת ש 70% מהיום הוא שומע 'לא' 'אסור' וכדומה. לעיתים אנחנו מוצאים את עצמינו על סף תהום ותחושת תסכול גדולה מההתמודדות היומיומית עם השובבון הזה. יש לציין שבני לא ממש מתייחס לאיסורים שלי ובכלל שכשאני כועסת עליו הוא ממשיך בשלו או שבא לתת לי נשיקה/חיבוק ובכך מרכך אותי... בעלי הוא היותר דומננטי משנינו עד כמה שאפשר, לעיתים אני חושבת שהוא קשה מידי עם הילד וחושב שהוא גדול מגילו. השיא מבחינתי היה שלא מזמן הוא 'הפליק' לו על הטוסיק וסימן כף היד שלו נשאר על הטוסיק במשך יומיים. באותו רגע הרגשתי כל כך רע, כאילו שהכה אותי. כשהערתי לו על כך הוא תירץ את זה כבמקרה ושלא העריך נכון את המרחק. זאת לא הפעם הראשונה שאני לא מרוצה מהתגובה שלו וכשזה קורה אני דיי נכנסת להסטריה ומאיימת שאפנה לרשויות. מה עושים? איך משכנעים את הבעל שימתן את התגובות שלו. יש לציין שבעלי לא אדם אלים. אשמח לקבל תגובה. תודה

ערב טוב, את מעלה כאן כמה נושאים - היחס שלך כלפי הילד,יחס הילד כלפייך,יחס בעלך לילד,חוסר ההסכמה בינכם ההורים. את אומרת שבנך מאוד מאוד שובב ואני שואלת עד כמה מציבים לו גבולות ? גבולות זה לא להגיד כל היום לא. גבולות זה גם לא מכה בטוסיק. מה שבטוח שללא גבולות גם "השובבות" תגדל וגם הפער בינך לבין בעלך ילך ויגדל. סביר,שככל שאת תוותרי ותתרצי,בעלך יעניש או "יפליק" יותר. לעומת זאת,אם לילד יהיו גבולות ברורים (ולגבי חשיבותם ואיך מציבים אותם,את מוזמנת לקרא ב"שאלות ותשובות" בצד שמאל) סביר שבעלך לא "יצטרך" לתת את המכה וגם בינכם יהיו פחות חילוקי דעות (שלא לדבר על התרומה האדירה לילד מכך שהגבולות יהיו ברורים,במקום רב הזמן - לא). לגבי המכה,לא ממש ברור לי מה ז"א,סימן שנשאר יומיים. אם זו לא הגזמה אז לא מדובר ב"פליק" אלא בחבטה רצינית וזה חמור !. בנוסף,לא ברור לי מה הכוונה - "זאת לא הפעם הראשונה שאני לא מרוצה מהתגובה שלו .." ועד כמה זה חמור. לאיים בפניה לרשויות זה חסר טעם לדעתי. א. כי איומי סרק הם תמיד חסרי טעם. הם אולי מרגיעים את המצפון שלך לשעות הקרובות אבל חוץ מלקלקל בינכם את היחסים הם לא עושים כלום. ב.איזו תועלת תצא מזה? הרי סה"כ לפי מה שאני מבינה ממך,הוא לא אבא מתעלל. אז אולי,הרבה יותר אפקטיבי במקום כל האיומים : 1. ללמוד להציב גבולות. 2. במידה שאין שינוי בהתנהגות הבעל, לפנות ליעוץ. סה"כ אף אחד מאיתנו לא לומד להיות הורה,אנחנו לא עוברים טסט כדי שנוכל לגדל ילדים ולא לכולם זה בא באפן טבעי (לרב ,לא). גם אם בעלך מסרב לפנות לטיפול,אפשר בהחלט שאת תפני ודרך עבודה איתך אפשר להגיע לשינוי גם אצל בעלך. בהצלחה, מור

אני נער בן 14 ולא מזמן עשיתי מעשה שכל כך עצבן את אמא שלי(עשיתי בלאגן בבית ספר) שזה כל כך עצבן את אמא שלי עד שהיא השכיבה אותי על המיטה והצליפה בי עם חגורה סימנים שנשארו לי שבוע רצועות על הגב ואני חושב שזה היה מעשה נכון כי זה לימד אותי לקח לכל החיים ואני קורא לכל הורה לא להסס להפליק לילד שלו בכל אמצעי שהוא מוצא לנכון העיקר שיבוא לשם חינוך ובפרופורציה גם אם זה סרגל או חגורה ולחשוב רק על טובת הילד שיגדל ויתחנך רק לא לשכוח שכל פליק או מכה שיהיו שיבואו מאהבה אבל זה לא אומר לרחם!!!!!

אני נער בן 14 ולא מזמן עשיתי מעשה שכל כך עצבן את אמא שלי(עשיתי בלאגן בבית ספר) שזה כל כך עצבן את אמא שלי עד שהיא השכיבה אותי על המיטה והצליפה בי עם חגורה סימנים שנשארו לי שבוע רצועות על הגב ואני חושב שזה היה מעשה נכון כי זה לימד אותי לקח לכל החיים ואני קורא לכל הורה לא להסס להפליק לילד שלו בכל אמצעי שהוא מוצא לנכון העיקר שיבוא לשם חינוך ובפרופורציה גם אם זה סרגל או חגורה ולחשוב רק על טובת הילד שיגדל ויתחנך רק לא לשכוח שכל פליק או מכה שיהיו שיבואו מאהבה אבל זה לא אומר לרחם!!!!!