הצילוווווווווווווווווווווווווווווווו

שלום לך מור, קראתי המון שאלות של הורים שנוגעות גם לבעיה שלנו אולם לא במדוייק ואני מקווה שתוכלי לענות לי כדי שנוכל לצאת מהמעגל של צעקות כעסים עונשים וכו' יש לי ילדה מקסימה בגיל 2.8 ואני יודעת שהיא בשלב ה"מרד" ואני די מסתדרת איתו אולם יש דבר אחד שמסוגל להוציא אותי משלוותי וזהו חוסר ההחלטיות, לדוגמא: כשאני מבקשת ללכת לישון אז הכל בסדר (ובד"כ עוברים סבב נשיקות לילה טוב) וכשאני שואלת אותה אם היא רוצה לתת נשיקה לאחותה הקטנה, אז ישנן שתי אפשרויות: האחת היא שהיא עונה "לא" ואז הולכים למיטה, השניה היא שהיא לא עונה ואז אני צריכה לשאול שוב ושוב, וכשאני לא מקבלת תשובה אז הולכים למיטה. הבעיה מתחילה כאשר מגיעים למיטה אז היא מחליטה שהיא כן רוצה לתת נשיקה וכאן מתחיל התסכול, אז אני אומרת לה שהיא החליטה לא וכך זה יהיה אבל היא בשלה מתחילה בסדרה של צרחות וצעקות עד לב השמיים (ואני לא מגזימה), אני משתדלת לעמוד בגבולות שאני מציבה לה אולם הצרחות והצעקות מצליחים להוציא אותי משלוותי ואז אני נכנסת שוב לחדר וצועקת עליה כדי שתירגע (ולא נראה לי שזה עוזר). ואז אני יוצאת מהחדר וממתינה 5 דקות וכשהבכי לא נפסק אז אני נכנסת שוב ומנסה להרגיע אותה (ואולי גם קצת את עצמי), אבל מסתבר שלשנינו זה לא עוזר וזה לא מפסיק. היום למשל קרה אותו הסיפור במדוייק ורק אחרי שהיא ירדה מהמיטה והתכוונה לצאת מהחדר נכנסתי אליה וניסיתי בדיבורים לשנות את נושא התסכול (שלה) ואיכשהו הצלחתי ובסופו של דבר שכנעתי אותה שאני אספר לה סיפור ומחר היא תוכל לתת נשיקה כפולה לאחותה. השאלה שלי היא: איך מתמודדים עם תסכול שכזה שיוצר בוודאות גם תסכול אצלי, איך ניתן להתייחס לחוסר ההחלטיות, האם זהו חלק משלב המרד? או שצריך להתייחס אליו בדרך אחרת?

למהאת בכלל שואלת אותה אם היא רוצה לתת נשיקה אם את יודעת שזה יגרום קונפליקט??. לילה טוב נותנים נשיקה לאמא ואבא ולמיטה! וחוץ מזה היא נזכרה שהיא רוצה לתת נשיקה? זה לוקח בידיוק שניה לתת וללכת לישון לא????

דגנית שלום, אצלנו בבית נהוג לתת נשיקת לילה טוב לכל בני הבית (הורים ואחים) ובהרבה מקרים אין עם זה בעיה, אולם זוהי רק דוגמא להרבה מקרים שבהם יש את חוסר ההחלטיות.

היי, כשאני קראתי את תחילת השאלה ובמיוחד - "שנוכל לצאת מהמעגל של צעקות כעסים עונשים וכו'.." חשבתי שמדובר על ילדה שלא מקשיבה לשום דבר ממה שאומרים,לילדה שכל היום משתוללת... מה אני מנסה להגיד ? גם הכותרת שבחרת לשאלתך וגם תחילת השאלה,לא כ"כ פרופורציונליות למקרה עצמו. אני לא כ"כ מצליחה להבין את ה"הצילווווווווו". ממה יש להציל ? סה"כ ילדה שקצת "מותחת את החבל". הרבה מאוד ילדים כשהם הולכים לישון נזכרים פתאום שהם נורא צמאים,ששכחו להפרד מהבובה,שהם חייבים לדבר עם סבתא בטל' וכו'. זה נורמלי. השאלה היא איזו תגובה הם מקבלים - במידה שההורה מספיק אסרטיבי,זה נגמר בשתי לגימות של מים. במידה שההורה לא שם את הגבול בשקט אך בנחרצות,זה יכול להמשיך לילה שלם... במקרה שלך,אני מתרשמת שאת יודעת לשים את הגבול,אז מה בדיוק הבעיה ואיך היא מגיעה למימדים כאלה ? מה אני מציעה : 1. לבדוק עם עצמך,מה הוביל כאן לאיבוד הפרופורציה. 2. אפשר בהחלט לא לשאול אם היא רוצה לתת נשיקה לאחות. אולי לא בא לה. ברגע שהיא תבין שזה לא ממש עניין בשביל אף אחד,גם היא פחות תעשה מזה עניין. 3. להחליט שבזמן x אפשר לתת נשיקה אם היא רוצה ואח"כ,לא. 4. לאפשר לה לקום לתת נשיקה אבל לשים את הגבול בנחרצות. הכי מומלץ בעיני,להוריד את נושא הנשיקות מהפרק - מי שרוצה נותן נשיקה ומי שלא לא. בהרבה תשובות כאן התייחסתי לזה שהילד מבין שנק' מסויימת היא משום מה נורא חשובה להורה ואז ההתעסקות סביב זה (כן/לא נשיקה) הופך למן תקשורת עם ההורה,למן דפוס כלשהו. ברגע שמוציאים מזה את החשיבות שהיתה לזה,והילד רואה שהוא לא מקבל שום תגובה מיוחדת דווקא על הנושא הזה,הוא ממשיך הלאה. בהצלחה, מור

חבל "להדביק" לילדה תכונה כמו חוסר החלטיות (במיוחד שאין קשר בין ההתנהגות לחוסר החלטיות) בגיל כ"כ צעיר.