השתוללות/חיפוש פורקן או אתגר

ערב טוב מור, אני גרושה ואם לילד בן 12. ילד בוגר לגילו ואף מחונן . לאחרונה מרגישה אני כי אני מתחילה ללכת ל"איבוד" בנושאים מסויימים. מטבעו בני ילד מאוד אחראי ותמיד תמיד סמכתי עליו. אולם היום נראה לי כי אני מתחילה לאבד את הבטחון שלי בכל הנוגע להתנהגותו. חוסר הבטחון שלי נובע מהשתלשלות העניינים הבאה. בשבוע שעבר נודע לי כי בני הגן על חבר להסעה כאשר ראה שהנ"ל חוטף מכות. תווך כדי כך ספג בני מכות. (יש לציין כי בעבר דרשתי ממנו לא להתערב בנושא אלימות בכלל.). 2. היום כאשר שבתי לביתי עם אוטובוס ממקום עבודתי בשעות הערב לתדהמתי הרבה ראיתי את בני על מדרכה וגבו מופנה לכביש כאשר למעלה רחוק יותר נמצא חברו ושניהם זורקים אבנים אחד לכיוון השני. - מייד ירדתי מן האוטובוס ורצתי לעברם . כמובן שבני וחברו לא ציפו לראות אותי מולם והיו המומים. תגובתי הראשונה היתה צעקות על שניהם. כעסתי מאוד עליהם ואף התקשרתי להוריו של אותו חבר. יש לציין כי החבר הינו ילד צעיר מבני בשנה. בני וחברו הביעו את צערם על המעשה והתנצלו. בערב שוחחתי עם בני ונתתי לו להבין שנית מהן הסכנות הטמונות בהתנהגות מסוכנת ולא אחראית כזאת. הייתי מאוד רוצה לקבל ממך עצה מה עלי לעשות ואיך להמשיך להתמודד עם מה שצפוי לי כנראה כן בגיל ההתבגרות. מרגישה אני כי כיום כאשר בני הינו ילד בן 12 הינו פחות אחראי מאשר היה בגיל צעיר יותר כלומר בין 7 8 וכו. האם נכון הדבר למנוע מבני לצאת בשעות שאני לא בבית מן הבית לחברים????. או למנוע ממנו דברים אחרים מאחר ואני חוששת להמשך התנהגות לא אחראית כגון זו שנעשתה היום עם זריקת האבנים אחד לעבר השני תוך כדי סיכון על המדרכה בסמוך לכביש. או בכלל מה לעשות. יש לציין כי אני מתמודדת לבדי בכל מה שקשור בחינוך בני ובפרנסת הבית וכל אחד מדגיש ומציין כי מתוך הכרות שלהם איתי ועם בני שאנחו ברוך השם יכולים לשמש דוגמא רבה לאחרים . בתודה מראש על העזרה והייעוץ שלך, רזיאלה

לילה טוב, לגבי גיל ההתבגרות אני מצרפת חלק מהתשובות שנתתי כאן בעבר : ע"מ 5 - בני הבכור. ע"מ 3 - איך מתמודדים עם ילד מרדן. 9 - הורים מודאגים - גיל ההתבגרות. 12 - מבט. את כותבת - "מרגישה אני כי כיום כאשר בני הינו ילד בן 12 הינו פחות אחראי מאשר היה בגיל צעיר יותר כלומר בין 7 8 וכו." אני כמובן לא מכירה אתכם ואת טיב היחסים בינכם אבל אני אנסה להעלות השערה,אם מתאים טוב. אם לא,ננסה כיוון אחר. האם אפשר לנסח את המשפט הזה קצת אחרת - אני מרגישה שבגיל 7,8 מידת ההשפעה שלי עליו היתה גדולה יותר ? אני קבעתי את המותר והאסור /המקובל והבלתי מקובל והוא התנהג על פי זה ?. הכוונה היא שאולי המילה אחריות מתבלבלת קצת עם המילה עצמאות ? יתכן שהיום הוא פשוט עצמאי יותר ולכן עושה קצת מה "שבא לו" ?. בכל מקרה אני חושבת שכדאי כאמור להתחיל בקריאת התשובות שהוספתי ומשם נמשיך. מחכה, מור

מור שבת שלום, תודה רבה על תגובתך המהירה. נכון , אם אני מתעמקת במה שכתבת לגבי גילאי 7,8 ,9 במבט מן הצד את צודקת. אני האמא שנתתי לבני את הגבולות הברורים של מה מותר ומה אסור וכמובן את הח ו פ ש ש ל ו ולכן בני הוא ילד עצמאי מאוד מאז ומתמיד . בני הינו ילד מאוד מאוד עצמאי. ברור לי מאוד כי גיל 12 הוא לא גיל הילדות אולם אני מצפה כי אותם גבולות אשר הצבתי לו בילדותו ינחו אותו גם במהלך חייו העתידיים. לא חשבתי לרגע שאני צריכה כמו תקליט להזכיר זאת. אני בתוך תוכי מצפה שהוא יהיה "פרפקט" למרות שגם אני לא כך. ב. תודה על המלצתך לגבי העיון בתגובות האחרות - אכן עיינתי והחכמתי. ג. ארכוש לעצמי את הספר -תודה. מור, חייבת אני לציין שציפיותי מבני באופן כללי גבוהות מאוד למרות שאיני אומרת זאת בברור. ציפיות אלו נובעות אצלי מאחר ומדובר בילד מחונן, נבון , מבין , טוב , חברותי וכן רגיש מאוד ואני חושבת שאם אנו מחברים את התכונות האלו יש לי ממי לצפות . כמו כן ,מאחר ואני גרושה אשר לא מקבלת תמיכה מאביו ולבני אין כל קשר עם אביו מאז גיל שנה אני מצפה מילדי ליותר התחשבות וליתר הבנה. אשמח לשמוע ממך בהמשך ולהתעדכן בנושא בעתיד. תודה על העזרה.