מה עושים עם ילד מתבגר

בני בן 15+ תמיד היה ילד טוב תלמיד טוב בשנה האחרונה התחיל לרדת בלימודים והתחיל להתחבר עם ילד שאף פעם לא היה תלמיד טוב , בתחילת הקשר בניהם הפליא אותי זה ילד שנמצא איתו מכתה א אולם אף פעם הבן שלי לא הסתדר איתו ואז שאלתי את הילד איך זה שאתה וכל קבוצת החברים שלך התחברתם לאותו ילד והוא הסביר לי שהוא השתנה והוא ילד טוב (במשך הזמן גילתי שהוא מטופל ברטלין וזה שינה אותו ) מבחינתי לא היתה בעיה עם זה אם הכל בסדר עם ההתנהגות של בני ועם כל החברים והלימודים הכל בסדר אבל התחילה ירידה בלימודים וזה היה בהדרגה אני יודעת שעשיתי טעות שהתעלמתי מזה שהוא התחיל לרדת לאט לאט בלימודים עד שהגיע למצב שבשליש האחרון הוא כמעט ולא למד הציונים ירדו ל-50 ו-60 ,אותו חבר היה יושב איתו לשחק במחשב כל היום והבן שלי שהיה מבחנים היה הולך ללמוד איתו היום זה כבר בילויים הם קבוצת ילדים או שיושבים בגינה הציבורית זה מה שהוא אומר ומדברים או מחילטים לעשות על האש ביום שישי כל הלילה בכל קבוצת החברים האלו הבן שלי ועוד חבר שהיו גם תלמידים טובים ירדו המון בלימודים , שוחחנו איתו והתחלנו להציב לו גבולות לגבי יציאות וגם לשעת חזרה עדין הוא לא עומד בכל ההתחיביות אני כל הזמן צריכה לכעוס למה הוא לא חוזר בשעה הרצויה תמיד יש לו סיפורים אני לא מתכוונת לוותר לו ,הסברתי לו את חשיבות הלימודים ושאפשר לשלב גם בילויים וגם לימודים קשה לו לקבל את זה יש לו טענה עכשיו שהוא לא חנון ונטפס אצלו מי שלומד זה חנון אני יודעת שזה גיל קשה, שמתי לבגם שהוא די מושפע מאותו ילד ,דבר אחד בטוח שאם הקשר הזה ימשך הילד שלי לא ילמד מה עושים אך אני מרחיקה את אותו חבר ומחזירה את הילד שלי לחברים הקודמים שלו שהיו גם תלמידים טובים שאיתם יש לו קשר היום אבל רופף , ד.א חשבתי כבר לומר לו חד וחלק שאני לא מרשה לו להתראות פשוט לאסור עליו מה עושים אשמח לעיצה תודה

הבן שלך כרגע פחות מתעניין בלימודים ויותר בסטטוס החברתי שלו ובניית דימוי עצמי- מטרות אלה אומנם סמויות מן העיין (ביחס לציונים) אך לא פחות חשובים. ההצעה שלי היא לנסות להעלות את רמת העניין שלו בלימודים ע"י תגמולים לדוג' כל עוד תגיע לממצוע 80 לא אומר לך מה לעשות או אפילו לקנות משחק מחשב. אני מבינה את הדאגה שלך ועם זאת, נראה לי שקצת קשה להכריח נער בן 15 לא להפגש עם מישהו.. התפיסה הזו של מי שלומד הוא חנון לא תעלם גם אם יפסיק להיות בקשר עם אותו נער. נסי פחות להורות לו מה לא לעשות ויותר מה כן לעשות. גיל ההתבגרות הוא גיל קשה, עדיף שתעברו את זה ביחד מאשר כל אחד בחדר שלו. מקווה שעזרתי- יישר כוח (:

שבת שלום, דבר ראשון אני ממליצה לעיין גם בתשובות הקודמות שנתתי לגבי גיל ההתבגרות : ע"מ 5 - בני הבכור. ע"מ 3 - איך מתמודדים עם ילד מרדן. 9 - הורים מודאגים - גיל ההתבגרות. 12 - מבט. בהודעה שלך את תולה הרבה מ"האשם" באותו החבר. נסי לרגע, להבין איך ילד טוב,תלמיד טוב כמו בנך מתחבר עם אותו הילד ? מה מושך אותו בילד הזה . על איזה צורך החברות הזו עונה לו ? . נסי רגע לראות את מצב העינינים מנק' הראות של בנך... זה בדר"כ עוזר לקבל תמונה קצת יותר שלמה של המצב. אני לא מאמינה שתצליחי לנתק נער בן 15 מילד אחר,ללא רצונו. סביר שלא רק שלא תצליחי,רק תעוררי את התנגדותו והחמרת המצב (מאבקי כוחות וכו'). הרבה פעמים ההורים רואים את הדרדרות ילדם כתוצאה מהתחברות עם ילד כזה או אחר. צריך לזכור שאותו החבר לא כפה את עצמו על בנך. בנך בחר בו מרצון ז"א,גם לו יש אחריות רבה למצב שנוצר. לכן,גם אם תצליחי להרחיק אותו מהחבר,אני מעריכה שתוך שעתיים יהיה חבר אחר,דומה יותר או פחות. כמו שכתבתי בהתחלה,קראי את שאר התשובות כאן בפורום,נסי לקבל רעיונות לקשר טיפה שונה עם בנך (אני מודעת לזה שזה לא קל לפעמים,כי הרי אנחנו הורים ודואגים...:)). והעצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת - נסי להמנע ממאבקי כוחות. במרבית (ואולי בכל) המקרים שאני מכירה שההורים והילד בגיל ההתבגרות,נכנסו למאבקים,הילד "ניצח" !. חבל. הרבה בהצלחה, מור.