מפלצות

מור שלום, בתי, בת כמעט חמש, אחות לתאומים בני שנתיים, החלה לפני כשבוע לפחד מאוד ממפלצות. הפחד תוקף אותה בעוצמה לקראת ערב, כשהיא מתעייפת, כלומר בסביבות שש. היא בוכה בבעתה ומתלוננת שאינה יכולה להפסיק לחשוב על המפלצות. ניתן להשיח את תשומת לבה לכמה רגעים, אבל הפחד חוזר, עד שהיא נרדמת מותשת בסביבות שבע וחצי-שמונה. היא לא מתעוררת באמצע הלילה עם ביעותים. גם אם היא מתעוררת לשירותים היא לא מביעה פחד וחוזרת מיד לישון. אנחנו מרשים לה להירדם איפה שהיא רוצה ועם מי שהיא רוצה, אך זה אינו מרגיע אותה, היא מפחדת מאוד מהשינה. השאלה שבה אני מתחבטת היא האם להרגיע אותה על ידי כניסה לעולם המפלצות ומלחמה בהן, לדוגמה: טקס גירוש מפלצות לפני השינה, פנס מבריח מפלצות, מלכודות שונות, מוזיקה שמפלצות מאוד מפחדות ממנה, מריחת קרם דוחה-מפלצות וכו', או שמא לחבק חזק-חזק ולנשק (עובד גם באופציה הראשונה, כמובן), לגלות המון אמפתיה והבנה לפחד, אבל להסביר ולהוכיח, שלמעשה, אין מפלצות, וזה רק בתוך הראש שלה. נדמה לי שהאופציה הראשונה עלולה להפחיד יותר, כי הרי היא יודעת שאין מפלצות באמת, ואם הוריה משתפים פעולה אולי יש ממש בפחד ואז הוא עלול להתחזק? ואילו האופציה השנייה, אף היא בעייתית, משום שייתכן שכך אין לגיטימציה לפחד, ואנו עלולים להביך אותה. מה שעשיתי עד כה זה לספר לה שהמון ילדים בגילה מפחדים ממפלצות, ושגם אני פחדתי ממפלצות, ושפחדים הם חלק מהחיים ובכל גיל מפחדים מדברים אחרים, ושזה יעבור עוד יום-יומיים, שבוע לכל היותר. אולי קיימת אופציה שלישית? אשמח לשמוע את דעתך, וכן כמה זמן בממוצע נמשכים הפחדים הללו? המון תודה וסליחה על האורך, זהר

צהריים טובים, לדעתי כדאי ללכת עם האופציה הראשונה שהצעת - פנס,קרם... ואמפטיה. תנסי להעמיד אותך במצבה - את מאוד פוחדת מ x,מסבירים לך שאין מה לפחד כי הוא לא קרוב/לא עושה כלום... האם ההסבר באמת יפחית את הפחד ? את הרי יודעת שהוא לא עושה כלום ובכל זאת את פוחדת. (את יודעת כמה פעמים בחיים הסבירו לי שחתולים לא עושים כלום ? ותאמיני לי שאת לא רוצה לראות מה קורה לי כשחתול עובר במרחק של ק"מ ומטה ממני...). באפן כללי להסברים בגילאים האלה יש מעט השפעה,על אחת כמה וכמה בעניין כמו פחד. הסבר הוא רציונלי,מגיע מהראש. פחד הוא לא רציונלי. לכן זו כמו תרופה שלא מתאימה למחלה,היא לא תעזור. בהצלחה, מור.