בכי ללא הפסק....ושינה בין ההורים

שלום רב בתי בת ה-3 (בת יחידה), בוכה כל הזמן. הדבר בא לידי ביטוי עם תחילת היום, קרי כשאנו מעירים אותה לגן, הדבר הראשון שהיא עושה זה לבכות. במהלך היום, עד השעה 13:30 היא בגן. אמי מוציאה אותה מן הגן וגם אמי מציינת כי היא בוכה ללא כל סיבה מוצדקת. אנו מתראים בסביבות השעה 16:00 לערך, כל נסיונותי להעסיק אותה אם בקריאת סיפור, צפייה בטלויזיה, משחקים, יציאה מהבית לגן השעשועים וכדומה, תמיד ילוו בבכי. יש לציין כי היא מאוד מפונקת, ומאז שהייתה תינוקת היא בוכה. האם העובדה שהנקתי אותה עד גיל שנתיים קשורה? האם ניתן לשנות זאת או שזהו אופייה? דבר נוסף- היא עוברת למיטה שלנו כל לילה בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר. החלפנו בין החדרים, על מנת שתהיה לה האפשרות לבחור, לעצב את חדרה במטרה שזה אולי ישפיע, אז יש שינוי איטי, לסירוגין. יש ימים שהיא ישנה במיטתה ובחדרה כל הלילה, ויש שאינם.אשמח לקבל עצות.

צהריים טובים, אני לא בטוחה שאני בכיוון,אבל אני מעלה השערה - יתכן שהבכי הוא מן דפוס תקשורת שהיא למדה ? אולי כשהיא היתה ממש קטנה כשהיא בכתה ללא סיבה נראית לעין היא "זכתה" להרבה עיסוק סביבה - ניסית להבין אותה מאוד,למה היא מתכוונת,ניסית לרצות אותה כדי שתפסיק לבכות וכו' ? אני חלילה לא אומרת שלא צריך להתייחס לבכי של ילד. העניין הוא שילדים מנסים הרבה התנהגויות ולתגובת הסביבה יש השפעה גדולה על אילו מההתנהגויות ישארו ויהפכו לדפוס ואילו יחלפו. כדי שאוכל לתת רעיונות שיעזרו לשינוי המצב,אנא התייחסי למה שכתבתי (האם אני בכיוון או לא,נראה לך או לא..) ובנוסף ספרי קצת יותר על הבכי - איך הסביבה (הורים,גננת,סבים) מגיבה היום,איך כשהיתה מאוד קטנה,איך בסוף הבכי מפסיק וכו'. ספרי קצת מה זה בשבילך ךהיות אמא (אני יודעת שהבקשה נשמעת מוזרה,אבל זה חשוב :)) - איך את רואה את התפקיד,ציפיות וכו'. ככל שתספרי יותר אוכל "לחוש" אתכם יותר. מחכה, מור.