קושי להירדם

יש לי ילד עוד מעט בן 4 והוא נמצא בגמילה ממוצץ. זאת הייתה החלטה שלו. כמה בקרים ברציפות הוא זרק את המוצצים לפח. והחליט שהוא לא רוצה אותם יותר. אבל קשה לו להירדם. אתמול הוא אמר לי שהוא לא יכול להירדם ושהוא צריך לשים משהו בפה. אני רואה שהילד במצוקה אבל רופא פה ולסת ורוםפא השיניים אמרו לנו שצריך דחוף להוציא לו את המוצץ. הוא נרדם מאוד מאוחר. וכל שכנוע לא עוזר. הוא בוכה ומשתולל ומפריע לאחותו לישון. אתמול אמרתי לו שאם הוא לא רוצה לישון אז הוא יכול ללכת לשחק או לראות טלויזיה אבל גם את זה הוא לא רצה, הוא היה מאוד עייף. מה עושים במקרה כזה? איך אני יכולה לעזור לו להרדם? אני בכל זאת רוצה שיהיה סדר ושהוא יכנס למיטה וילך לישון מפני שבבוקר קשה לו להתעורר והוא עייף כל היום ועצבני. הוא אינו ישן בגן ( לפני כשבועיים הוא החליט שהוא אינו רוצה לישון שם יותר) תודה.

בקר טוב, ההודעה שלך עוררה אצלי כמה שאלות שתשובות עליהן יעזרו לי להבין יותר טוב : 1. כתבת שהילד נגמל ממוצץ וזו היתה החלטה שלו. בנוסף,כתבת שהרופא אמר שצריך להפסיק עם המוצץ בדחיפות. אני לא כ"כ מבינה אז מי החליט בסוף על הגמילה - הרופא או הילד. לכן,אנא ספרי קצת יותר בפרוט על תהליך הגמילה - מה גרם לפניה לרופא,מדוע היה צריך להפסיק עם המוצץ,איך הילד הגיב,מה הסברת לו,כמה זמן לקח עד שהוא זרק אותם לפח,מה הוא אמר כשהוא זרק,איך עודדת אותו וכו'. 2. מההודעה שלך נראה שהילד מחליט הרבה דברים. נסי לתאר קצת איזה מן ילד הוא. האם בדר"כ את מצליחה להציב לו גבולות ואיך,האם הוא עומד בגבולות,האם יש צורך לאיים עליו קצת כדי שיעשה את מה שמבקשים ממנו. מחכה, מור.

1. לפני כשנה הוא נפל וקיבל מכה באזור העין והלכנו לפה ולסת שאמר שהילד חייב להיגמל מהמוצץ מפני שהמבנה של הלסת שלו התעוות. גם כשהיינו אצל רופא שיניים לפני חצי שנה הוא אמר לנו אותו הדבר. אז התחלתי לדבר על זה עם הילד להגיד לו שהוא כבר גדול ושהוא לא צריך מוצץ. הסברתי לו על המבנה של השיניים שלו וכו'. וכך לאט לאט הוא התחיל להפנים את הנושא של גמילה ממוצץ. ולפני כחודשיים הוא התחיל לזרוק את המוצצים לפח אבל בערב בכה שהוא רוצה מוצץ בחזרה והייתי מחזירה לו. עד לפני כשבועיים שהוא לקח את כולם וזרק לפח ואמר לגננת שהוא לא רוצה יותר מוצץ ושיעשו לו מסיבת גמילה. וובאמת רק בשני הערבים הראשונים הוא ביקש את המוצץ. בימים הבאים הוא אמר שקשה לו להירשדם ומה הוא ישים בפה. עשינו לו מסיבת גמילה, וקניתי מתנות בימים הראשונים כדי לחזק אותו. וכל הזמן אמרנו לו כל הכבוד. 2.אין גבולות. שום דבר לא עוזר. לא בטוב, לא עונשים לא איומים שום דבר!!!! ילד עצמאי לחלוטין (מגיל מאוד קטן). מחליט בעצמו. קשה מאוד לשנות את דעתו. מה שהוא רוצה כך יהיה. בזמן האחרון אמרו לי בגן שהוא ממש בודק גבולות ולא מקשיב לאף אחד ועושה מה שהוא רוצה. אבל כשהוא צריך משהו הוא יודע להתחנף ולהיות נחמד כדי לקבל מה שהוא רוצה. הוא חושבת שהחיוך שלו והקסם שלו יכסו על ההתנהגות שלו ויגרמו לאנשים לא לכעוס עליו (בד"כ זה עובד). יום אחד ממש כעסתי עליו והוא נעמד מולי והתחיל לעשות פרצופים מצחיקים כדי להסיח את דעתי ולגרום לי לצחוק!!!! מקוה שהאינפורציה מספיקה. תודה רבה.