בת 3

ביתי בת ה-3 בכורה יחידה ילדה חברותית,חמה, אינטיליגנטית ועקשנית. יש לי מספר שאלות: 1. מאחר ואני מתחילה לעבור מוקדם בעלי לוקח אותה לעבודה. עד כמה זה חיוני שהיא תראה אותי בבוקר לפני שאני יוצאת לעבודה ? 2. היא נמצאת במשפחתון קטן עם 3 ילדים נוספים בני גילה + 2 הקטנים ממנה בשנה וקצת (זאת השנה השניה שלה שם). היא מאד אוהבת את הגננת . לאחרונה סיפרנ לי הגננת שהיא התחילה להציק לילדים , לדחוף אותם בלי סיבה, אם יוצאים לחצר היא "חייבת" להיות הראשונה שעולה על המגלשה (היא דוחפת). כמובן שבעקבות זאת היא "חוטפת" בחזרה מהחברים שלה. כל זאת לא היה קיים עד לפני שלושה חודשים בערך. בנוסף לאחרונה (2-3 חודשים) היא גם אומרת שהיא אינה רוצה ללכל לגן/משפחתון. הגננת חושבת שהיא פשוט בודקת את היכולת שלה, עד כמה היא חזקה. 3. מאחר ואני מסיימת מאוחר שכנתי (שביתי מאד אוהבת אותה ) אוספת אותה מהגן 3 פעמים בשבוע כאשר אני מגיעה לאסוף אותנ בערך חצי שעה אחרי. ביתר השבוע אני אוספת אותה. ביתי בכל פעם מבקשת ממני שאני אאסוף אותה ולא השכנה. היא אפילו מבטאת את עצמה ואומרת שהיא עצובה שאני לא באה לקחת אותה. איך אפשר להתגבר על כך? 3. בנוסף, השכבתה לישון בערב הפכו בחודש האחרון למלחמה איתה. היא צורחת ובוכה שאינה רוצה לישון, אלך די ברור שהיא מאד עייפה. 4. דבר נוסף שאינו קשור. ביתי ילדה מאד אינטיליגנטית. היא קולטת דברים די מהר מבטה את עצמה יפה. לדעת הגננת עלי לעשות משהו עם הפוטנציאל שיש לה. יש לך משהו להציע לי ? איך אני יכולה להעשיר אותה ? היא ילדה שמשתעממת די מהר ? צריך לחדש לך משחקים ולעניין אותה בדברים חדשים כל הזמן. נ.ב. בשנה הבאה רשמתי אותה לגן מונטסורי. אני מאמינה שהוא יעשיר אותה. בתודה מראש גלית

ערב טוב, העלת הרבה נושאים,אני אנסה לענות על כמה שיותר :). 1. אין שום בעיה עם זה שבעלך לוקח אותה לגן... 2. משפחתון - יתכן שהיא כבר קצת גדולה להמצאות במשפחתון,יתכן שכבר קצת משעמם לה והיא זקוקה לגירויים נוספים (וכמות קצת יותר גדולה של ילדים..). אם זה כך,סביר שההתנהגויות נובעות מזה. אם את לא בטוחה שזה העניין, אפשר לבקש מהגננת עוד פרטים (מה קורה לפני שהיא דוחפת,האם היא דוחפת ילד ספציפי,באיזו תדירות וכו') או שעוד יותר מומלץ בעיני הוא להגיע למשפחתון ולשהות בו כשעה שעתיים ולבדוק את האינטראקציה יותר לעומק (תצפיות הן דבר מומלץ בעיני כי הן נותנות המון מידע שאי אפשר לקבל בדרך אחרת). כמובן שאם תרצי תוכלי להביא לכאן את מה שראית בביקור ואנסה לעזור. לגבי זה שהיא חייבת להיות ראשונה - אני מוסיפה קישור לשאלה שהופיעה כאן בעבר. אני כמובן לא אומרת שזה המקרה אצלכם,אבל אולי זה יתן כיוון חשיבה נוסף. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/9/xFT/4127/xFP/4123 3. זה מתקשר לעוד חלקים בהודעה שלך - כדאי לשדר לילד שאנחנו שלמים עם המעשים שלנו. ז"א,אם זה מה שהחלטנו (או שזה כורח המציאות..),אין טעם שנשדר לו אמביוולנטיות - אנחנו עושים אבל מרחמים עלייך או אנחנו עושים כי אין ברירה ונורא רע לנו עם זה... מהסיבה הפשוטה,זה מכביד על הילד. כולנו כהורים עושים פשרות כאלה ואחרות,זה חלק מהחיים וכך כדאי להעביר את זה לילד.ככל שההורה מעביר בטחון ושלמות עם ההחלטה לילד קל יותר לקבל את המצב והיחסים בין ההורה לילד נעימים יותר. 4. כמו שכתבתי בהתחלה,יתכן שהמשפחתון כבר לא כ"כ מהווה אתגר בשבילה. לכן אני מציעה לחכות לראות מה קורה בגן החדש. במקביל אפשר לפתח תחומי עניין נוספים כמו - חוגי נגינה (בקונסרבטוריונים מסוימים יש חוגים כאלה שמטרתם להכיר לבני 3 את עולם המוזיקה,),חוג שחיה,הצגות,ספרים,שיחות המעשירות את הידע הכללי.... מקווה שהצלחתי לעמוד במשימה ולענות על השאלות (או לפחות על מרביתן..). אם תרצי שאוסיף משהו,אני כאן. מור.

תודה לך מור על התשובה! דבר נוסף וחשוב ! היחסים ביני ובעלי לא טובים לאחרונה אנו מתוכחים לידה לעיתים (למרות שלאחרונה אני די מתאמצת לא להל ויכוחים בנוכחותה ) בעלי לעומת זאת לא חוסך במילים לידה, למרות שהסברתי לו מספר פעמים כי הדבר יגרום לה נזק רגשי ועלול לפגוע בתפתחות שלה. אך לצערי הרב , איך אומרים "נכנס מאוזן אחת ויוצא בשניה". מאחר וכבר כתבתי כי ביתי ילדה חכמה היא מרגישה במתח שבנינו...בקושי מדברים....לא מביעים בנוכחותה יחסי קרבה ביננו וכו...... אם אפשר נא פרטי מהם הנזקים שעלולים להגרם לה בעקבות מצב ? (תשובתך מיועדת לבעלי !) תודה לך שוב