פחד לפול

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

29/05/2005 | 22:04 | מאת: טלי

שלום רב! קודם כל רציתי להודות לך על העצה הקודמת,לפני מספר שבועות, בנוגע לבעיית התאפקות, נתנו לו רפאפן ואכן הבעיה נפתרה, הוא באמת חשש לעשות קקי כי זה כאב לו, ועכשיו הוא עושה בלי שום בעיות אז המון תודה! בני בן שנתיים ותשעה חודשים, הוא בן בכור יחיד, הוא פוחד לעלות למגלשות בגני שעשועים, הוא מנסה לעלות בסולם ומיד יורד בחזרה, או שנאחז בי ואומר:" אמא, תחזיקי אותי" או "אמא תעלי אתי". במידה והוא כן עולה על מתקן כלשהו, הוא עושה תנועה עם הידיים כאילו עומד לאבד שיווי משקל והוא זוחל. גם בבית הוא מביע פחד וחשש כאשר הוא עולה על כסא ואומר: "אני לא אפול". בחדר המדרגות הוא יורד על הישבן ובדר"כ מבקש שניקח אותו על הידיים. הוא מעדיף לטפס במדרגות ולא לרדת.מאז שהיה קטן הוא נרתע ממתקנים מסויימים כמו הליכה וטיפוס על טבעות, אבל אהב להתגלש ולא נרתע מהגובה, הוא רץ והשתולל. בשנה האחרונה הוא מעדיף נדנדה, והוא יכול להתנדנד זמן רב, הוא מאוד נהנה מזה. אני נזכרת שאמרתי לו הרבה:"תזהר שלא תפול", יכול להיות שזה השפיע עליו. כיום אני לא יודעת כיצד לעודד אותו ולתת לו בטחון, מה להגיד לו ברגעי הפחד? האם מדובר בפחד גבהים?

לקריאה נוספת והעמקה
30/05/2005 | 07:54 | מאת: אמא

תתגלשי יחד איתו ככה עשיתי עם הילדה שלי תעשי איתו הכל ביחד עד שיחזור לו הבטחון הבת שלי בת 3 עדיין יש לה דברים שהיא פוחדת מהם ,דוגמא היינו בשבת במשחקיה עם חברים והילדים שלהם חלקם בני גילה וחלקם קטנים יותר והם רצו והשתוללו ממתקן למתקן והבת שלי היתה צריכה אותי בעבר היתי כועסת עליה היום הגעתי למסקנה לשחק ולטפס יחד איתה עד שהיא תקבל גם בטחון בי

31/05/2005 | 10:59 | מאת: מור וכסמן

בקר טוב, ככל שהמשכתי לקרא כך התגבשה אצלי השאלה - האם נהגת להזהיר אותו הרבה,האם ביקשת שישמור על עצמו... ואז ענית בעצמך - "תזהר שלא תפול". סביר להניח שההתנהגות מגיעה כתוצאה מאותן אזהרות.מה לעשות היום ? במידה שאת חוששת מגני שעשועים,רצוי לשלוח את הילד עם אדם אחר שלא חושש (אבא ?). להקפיד שאותו אדם יעודד את הילד תוך התחשבות בפחדיו. ז"א,משהו מאוד הדרגתי. את שואלת מה להגיד לו ברגעי הפחד. השאלה הראשונה היא האם את פוחדת באותו הרגע שיקרה לו משהו או לא. אם את פוחדת,זה לא כ"כ משנה מה תגידי כי הוא יחוש בכל מקרה את הפחד שלך... במידה שאת שלמה אם מה שהוא עושה ולא חוששת שיקרה לו משהו - שדרי שאת מאמינה בו,שהוא יצליח,עודדי אותו לנסות. אפשר בהחלט לקחת בחשבון שיקרה משהו קטן ולהגיד גם אם לא תצליח זה לא נורא,אולי תקבל מכה קטנטנה בטוסיק. כמובן,לפי המקרה. בנוסף,נסי להוות דוג' להתמודדות עם פחד (לדוג' אמא שחוששת מחתולים אבל הולכת עם הילד לזרוק זבל ואומרת - אתה יודע אני קצת פוחדת מחתולים אבל אני בכל זאת זורקת זבל...). כמובן שלא מדובר על דוג' חד פעמית. עם זאת,אל תהפכי את העניין למרכזי והשתדלי לא להשקיע בו יותר מדי אנרגיות. גם ילדים שחוששים בגיל צעיר,הרבה פעמים בעזרת עידוד נכון מתגברים לאט לאט על הפחד. ולא אני לא חושבת שמדובר בפחד גבהים. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות