התאהבות

בני בן השנתיים ושבעה חודשים התאהב בילדה בת תשע וחצי שפגשנו בשהות בחופשה בפסח. בימים הראשון לאחר החזרה הביתה הוא ביקש לדבר איתה בטלפון לפחות פעם אחת ביום. המשפחות נפגשו כ10 ימים לאחר החופשה לארוחת בקר בשבת. מאז הבן מדבר על הילדה לפעמים וקושר אותה לקורה אותו במשך היום, לדוגמא, "גם לה יש אח", אם הנושא נסוב על אחים....וכו'. לפני כמה ימים בפגשו לראשונה ילדה בברכה, כבת 8 להערכתי. הבן התעניין בילדה הזו וביקש לקשור איתה קשר. ברצוני לציין שבשיחה עם האמא של הילדה הראשונה נגלה לי שרגשותיו של בני מחמיאות לה. שאלתי: מה מניע את הילד, האם זה טוב או רע, זה נראה לא מתאים לא ?, האם חסר לילד משהו שאין אנו מעניקים לו ?, האם להתחשב ברגשותיו וליצור מפגשים ביניהם ? תודה, אירית

בקר טוב, קצת קשה לי לקבל אבחנה של "התאהבות" בגיל 2 - 3. סביר להניח שהיה לו נחמד עם הילדה איתה הוא שהה כמה ימים,הוא נקשר אליה ובמקביל המבוגרים התייחסו לכך,מה שעודד אותו להמשיך... זו לא התאהבות כמו בגילאים מאוחרים יותר. כדאי לבדוק כמה המבוגרים (המוחמאים והמוחמאים פחות) מעלים את הנושא,מזכירים את הילדה ומה הם משדרים ("איזה חמוד,ראיתם איך הוא נתן יד ל..."). כמו שכתבתי כאן בעבר,ילדים "ניזונים" מתגובת המבוגרים והרבה התנהגויות ממשיכות או נפסקות ע"פ תגובות ומסרים (כולל הבלתי מילוליים ). לדעתי,כדאי לשנות את כל דרך המחשבה ולא להתיחס לכך כאל התאהבות. אתם משייכים לילד משהו שסביר להניח הוא "לא שלו". לגבי טוב ורע וכל שאר השאלות - זה לא טוב וזה לא רע,זה רגש חיבה שצריך לקבל אותו בפרופורציות כמו כל רגש אחר. מור.