ילד עצוב.

בני בן ה-7 הוא האמצעי מבין שלושה בנים. בימים האחרונים הילד כל הזמן עצוב, הוא לא מחייך, הולך עם הראש מושפל ועיניים מטה נראה שהוא מעדיף להיות עם עצמו.ביום שבת היו אצלינו אורחים היו בני הדודים שכולם סביב אותו גיל והוא לא שיחק עם אף אחד, הוא העדיף להסתובב עם עצמו.הוא מציק לאחים שלו ומביא אותם לידי בכי (גם את האח הגדול). הוא נראה בדיכאון. לפי הגננת היא לא רואה שום דבר חריג היא מדווחת שהכל בסדר בגן ובתיפקוד שלו, בזמן האחרון,לדבריה, הוא אולי רב יותר ומתווכח יותר (גם בבית על כל דבר יש ויכוח ויש לתת הסבר לכל "הלמיים" שלא נגמרים). אני רוצה לציין שבקיץ אנחנו עוברים דירה לדרום הארץ,לילד לא קל מבחינת יצירת קשרים חברתיים הוא עדין ומופנם ולקראת סוף שנה הוא מתחיל "להפשיר". אך אין ברצוני לתלות את המצב של הילד בצורה ברורה וישירה למעבר. השאלה: מה עושים? איך מצליחים לפצח את הילד? אני אהיה בוטה ואומר שאם הילד היה בגיל יותר מבוגר ואם הייתי רואה אותו פעם ראשונה הייתי חושבת שזה אחד שבסוף יתאבד כדי לגאול את עצמו מסבלו.

לכי איתו ליעוץ אל תזניחי , זה ידוע שהאמצעי בד"כ יותר קשה אבל צריכה להדלק לך נורה אדומה חבל שאחר"כ יהיה מאוחר מידי זה גיל שאת יכולה להעזור לו הרבה תשיקעי בו עכשיו את כל כולך לפני שיהיה מאוחר מידי , יתכן גם שהוא עבר משהו ואת כאמא יכולה לגלות אם לבד ואם עם יעוץ מה עובר עליו

בקר טוב, דבר ראשון,לא כ"כ הבנתי - כתבת שהילד בן 7 והוא בגן.... כמובן,שאם ישנו חשש לחיים או מצב קיצוני כמו שאת מתארת, אין להסתפק בפניה לפורום אלא להפגש בהקדם עם איש מקצוע. לכל גן חובה יש פסיכולוג מלווה,אפשר לפנות אליו עוד היום (דרך הגננת או דרך שפ"ח) ולבקש את התערבותו. כמובן שאפשר לפנות גם באפן פרטי או דרך קופ"ח. בהצלחה, מור

תודה על העזרה.רק רציתי להביר הוא בן 6 ושמונה חודשים, הוא נשאר עוד שנה בגן חובה בגלל שהוא צעיר.

תודה על העזרה.רק רציתי להבהיר הוא בן 6 ושמונה חודשים, הוא נשאר עוד שנה בגן חובה בגלל שהוא צעיר.