קשיי הרדמות בבן שמונה

שלום רב, לבני בן השמונה לוקח זמן רב עד שהוא נרדם (ברוב הלילות). הוא נמצא במיטה מהשעה תשע בערב, מנסה להרדם ואינו מצליח וכשמגיע הזמן שגם אנו הוריו נלך לישון הוא מתחיל לבכות ולומר שאינו יכול להרדם לבד בחושך ואז אני מביאה אותו למיטה שלנו. כשאני שואלת אותו מדוע הוא אומר שהוא חושב על דברים רעים, אני מבקשת ממנו לפרט, אבל הוא לא מסכים. יש לציין שאני מגיחה מידי חצי שעה לבדוק האם הוא נרדם ואני שמה לב שהוא אינו עוצם את עיניו לזמן ממושך. אוליי הוא פוחד ממשהו??? הוא פשוט לא רוצה לספר לי מה מציק לו. אני ממש אובדת עצות. אודה מאוד לעזרתך.

דבר נוסף שאוליי כדאי לציין, יש לו אח בן שבע והם ישנים באותו החדר במיטת קומותיים . יש לילות שהוא ממש בוכה וקורא לאחיו וכשאני מגיעה ושואלת מה קורה? הוא אומר שאחיו לא עונה לקריאותיו. אני עונה לו שאחיו ישן וזה מה שהוא בדיוק צריך לעשות גם כן. יש לי את התחושה שהוא חושש לשלומו של אחיו ומפרש את הרדמותו כמצב שאינו תקין. כמובן שאני מסבירה לו ומשתדלת לסייע ככל שאוכל. הוא גם ילד בוגר וחכם ומבין עניין אבל כאן פשוט הוא לא מצליח להתמודד.

ערב טוב, את לא מתארת לך עד כמה הסיטואציה מוכרת לי...:). במידה שאין שום שינוי בהתנהגות,במצב הרוח וכו' והכל כרגיל,העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת היא - לא להתייחס. ז"א,לא לעשות עניין - לא לבא לבדוק,לא לקחת למיטה,לא לדבר על זה. להתעלם. אם הילד מעלה את הנושא אפשר להגיד שזה ממש לא נורא שהוא לא נרדם,אם הוא יהיה עייף מחר אז הוא יוכל לנוח קצת אחרי ביה"ס. ז"א,מן הפוך על הפוך,מהסיבה הפשוטה - כשאדם לא מצליח להרדם,זה עוד יותר מלחיץ כשמנסים להכריח. הרדמות היא פעולה שאמורה להיות ספונטנית,ז"א אי אפשר לכפות אותה וכל נסיון כזה רק מלחיץ וככל שלחוצים יותר,קשה יותר להרדם. ז"א,נכנסים למין לופ כזה. בהצלחה, מור