המון פחדים

שלום בני הגדול הוא בן 4.5 ובני הקטן בן שלושה חודשים בני הגדול אף פעם לא היה מהילדים ה"אמיצים" - תמיד חשש למשל ממתנפחים, נרתע מחיות, רעש של צעצועים הפריע לו שמונה חודשים לפני הלידה התגוררנו עם הורי בעלי - המתנו לביתנו החדש, בעלי החל להגיע כל יום הביתה וזאת לאחר מספר שנים בשטח כאיש צבא שהיה מגיע רק בסופי שבוע, וכשבועיים לפני הלידה עברנו אל הבית החדש(רציתי לציין את השינויים שעבר בני לאחרונה) בזמן האחרון כמות הפחדים שלו גדלה באופן קיצוני והתגובות שלו אליהם יותר קיצוניות - הוא נרתע יותר מרעש - להצגות שלפניכן מאוד אהב ורצה בתחילה ללכת כשמגיעים הוא בלחץ להיכנס לאולם ואחרי זה הוא מכסה את אוזניו לפחות 10 דקות עד שנרגע (וזאת לאחר אי ויתור מצידנו וכנסתנו לאולם עימו) פחד מבובות, מכלבים - הוא מתחבא מאחורנו וכולו פחד החשש להיכנס לחדר לבד בבית - אפילו שיש אור רואים שהילד מפוחד מאוד ולמרות שאנו מנסים לשאול אותו למה הוא מפחד מה ... ומסבירים לו למשל לגבי צעצוע בצורת דינוזר שהוא רק מפלסיק ואנשים במפעל ייצרו אותו \ או שהכלב אינו נושך ומאוד קטן והאם הוא רוצה לגעת בו ולהרגיש כמה הוא רך וכו שום דבר לא עוזר רק נראה שהילד יותר ויותר מפוחד מיותר דברים ובצורה יותר קיצונית מה עושים????? יפעת

לגבי נושא הפחד מרעשים : לתאם בהקדם בדיקת שמיעה - לפעמים בגלל הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ,אפילו ללא דלקת אזניים קלאסית, כל צליל נשמע חזק יותר ומהדהד וגורם לכאב עז. עד גיל 5 - 6 התעלות והמעברים מהאזניים אל מערת האף אינם מפותחים. ולכן לא מסוגלים לנקז את כל כמות הנוזלים המיוצרת באזניים, ונוצרת חסימה. אם תוסיפי לכך כל גורם לגירוי דרכי הנשימה, מתקבל מרשם בדוק ליתר נוזלים באוזן. שוב-גם ללא דלקת עם חום וכאבים. לגבי נושא הפחד בכללי : לנסות להסביר למי שמפחד ממשהו (לא כל שכן לפספוס בן 4.5) שאין לו סיבה לפחד זהו מלכתחילה קרב אבוד. אנשים מבוגרים לא מסוגלים להסביר למה הם מפחדים מעכבישים או חרקים או להכנס למעלית או כל פחד אחר , הם פוחדים וזהו. למה ? לא ברור. בתוך תקופה קצרה מאד. הבן שלך עבר חוויה די לא נעימה (שלא לומר טראומטית) במעבר לדירה חדשה ... ולא פעם אחת !!! ותחושות חוסר הבטחון וחוסר האונים באות לידי ביטוי (כמובן) . נסו להשתתף ברגש הפחד שלו בסגנון של : נכון,אתה מפחד. ואנחנו מבינים שאתה מפחד. ואם אני הייתי בגיל שלך ובמצב שלך, גם אני הייתי מפחד קצת. אבל בוא ננסה ביחד לעשות את זה. וכדי להשתמש בדוגמאת הכלב, אפשר לתת לכלב אוכל ואפשר לזרוק לו מקל , לנבוח לידו ובלי לנגוע בו בכלל. עם הזמן גם תור הליטוף יגיע. לגבי דינוזאורים מפלסטיק ???? שייחכו בקופסא עד שהוא יגלה בהם עניין !!! ברגע שנותנים לילד את התחושה שמבינים אותו ומכירים ברגשות שלו,הבטחון שלו בכם ייגדל. ועם זה הבטחון בעצמו. והרי זה מה שכולנו רוצים בשביל ילדינו . ועוד דבר קטן - לפעמים קשה להורים לראות את בנם מתנהג בצורה כל כך לא מצ'ואיסטית ומצפים ממנו להיות גבר קטן . ברגע שמשדרים לו שמאוכזבים ממנו והוא לא עונה על רמת הציפיות , משבר האמון מתחיל להתפתח והמצב עלול להחריף יותר ויותר.

שבת שלום, ההודעה "קצת עמוסה" וכדי שאבין טוב יותר ואוכל לעזור,נהיה חייבות לעשות קצת סדר :). 1. את כותבת שהמצב הוא "בזמן האחרון ",כמה זמן ? 2. חשוב לדעת האם זו ההתנהגות בגן ? (אם את לא יודעת חשוב לברר עם הגננת),אם כן,ממתי ? 3. האם הוא התחיל גן חדש בתחילת שנת הלימודים או לאחריה ? 4. ספרי קצת על הגן... 5. איך היחסים בין בנך לבעלך ? האם בעלך כיום מגיע כל יוםפ הביתה ? 6. איך היחסים בין הילד לאחותו ? מחכה, מור.

הבן שלי כמעט בן 7 וכבר כמה חודשים טובים הוא כל לילה מגיע לישון איתנו.אנחנו מחזירים אותו למיטתו ושוב הוא מגיע.הוא טוען שהוא פוחד ומתחיל לבכות. יש לציין שהוא גם עסוק מאוד בלנעול דלתות ובודק כמה פעמים ביום האם הדלת נעולה? שאנחנו יוצאים לטייל תמיד הוא שואל האם נעלתי את 2 המנעולים? האמת היא שהוא ילד סקרן מאוד,שומע חדשות,רואה את העיתון לפעמים אבל הדימיון שלו עובד שעות נוספות מה לעשות????