ילד סרבן 3.5

תודה על התשובה, אך ניסיתי גם סיפורים ולא תמיד זה עובד. אני אתן דוגמה : הבוקר מתחיל מ"לא רוצה לקום" , אני מתגברת על זה ע"י הדלקת הטלוויזיה בסלון וזה מושך אותו איך שהו מהמיטה. ממשיכים עם "לא רוצה להחליף בגדים", "לא רוצה ללכת לגן", וכאן כבר יותר קשה, אני נותנת לו לבחור מכמה זוגות בגדים ,אך הוא דוחה את כולם, אני אומרת לו שאין בררה והוא חייב לבחור בין ללכת לגן ברגל או לנסוע באוטו , הוא משיב שהוא לא רוצה לא ככה ולא ככה, אחרי חצי שעה של וויקוח די משעמם ומונוטוני , כאשר אני חוזרת על שלי והוא על שלו פשוט נגמר לי הזמן ואני מתחילה להתעצבן, אני מסבירה לו שאם לא יתלבש ולא ישמע בקולי לא יקבל סוכריות ולא יראה טלוויזיה, הוא אומר שהוא גם ככה לא רוצה אותם. זה הוא פחות או יותר נוסח של הדברים. נכון להיום מצאנו פיתרון, אנחנו קמים מוקדם ומוצאים אותו מהבית יחד עם בעלי וזה מבלי לשים לב לצעקות והתנגדות , אך עדיין עם הסברים. אינני יודעת מה יעשה כשבעלי עוד שבועיים ילך למילויים. אודה לך על עצה .

ערב טוב, מההודעה שלך עולים כמה דברים,אני אנסה למקד אותם ולהציע אלטרנטיבות: 1. "הבוקר מתחיל מ"לא רוצה לקום" , אני מתגברת על זה ע"י הדלקת הטלוויזיה בסלון וזה ..." - גם כאן וגם בעוד מקומות בהודעה את מתארת סיטואציה שבה הוא מתנגד לעשותx ואת "עוקפת" את ההתנגדות בעזרת שימוש ב y. אני ממש לא מאימנה בלעקוף התנגדויות בעזרת גורם שלישי. זה טוב אחת ל..,אבל לא באופן קבוע. המסר שהוא מקבל ממך הוא שאת חוששת מהתמודדות איתו. למרות הקושי (ואני יודעת שזה קשה...),כדאי להתמודד ישירות מולו מבלי מתווכים כדוג' טלויזיה,או תנאים - אם תעשה תקבל (כמו שאת רואה,הוא למד גם לענות על זה - לא רוצה). זה קשה,אבל זה מונע הרבה קשיים לטווח הארוך. זה מוביל אותי ל - 2. התניות - אם תעשה אז... זה דפוס שכדאי מאוד לא להנהיג. ילד שעושים איתו הרבה התניות לומד שזו הדרך ומהר מאוד כשמבקשים ממנו לעשות משהו,הוא מתחיל להתנות ("מה תתני לי ?" וכו'),ובמשך הזמן צריך לתת דברים יותר ויותר גדולים/יקרים/נחשקים... 3. לתת בחירה - זה נהדר לתת לילד לבחור.העניין הוא שזה מאוד קשה להם ומבלבל אותם. אז איך נותנים לבחור ? .דבר ראשון,מצמצמים מאוד את האפשרויות.לדוג',לבחור מתוך 2 חולצות (לא יותר),לא לפתוח את המקרר ולהגיד אז מה אתה רוצה לארוחת ערב אלא לשאול מה אתה רוצה קוטג' או גבינה צהובה... אין צורך לתת לבחור כל הזמן,מדי פעם. אם נותנים לבחור מתוך 2 והילד רוצה דווקא את חולצה 3,להגיד לא !,אתה יכול לבחור בין שתי אלה. גם אם הוא יצעק,יצווח ו... עד לב השמיים. למה ? לא חלילה כדי לעשות דווקא,אלא במקרה כמו אצלכם חשוב מאוד שהסמכות תחזור אליכם ההורים. לתחושתי,כרגע מבין שניכם (את והוא),הוא החזק ותופס את עצמו ככזה וזה ממש לא מומלץ לילד בן 3.5. חשוב להחזיר את הכוחות/הסמכות.. אליך. באפן כללי מההודעה שלך עולה המון שיחות/הסברים/מלל... מול הילד. אני הייתי מנסה להסביר/לדבר הרבה פחות. זה רק גורם לו לבלבול. זה יותר מדי בחירות,זה יותר מדי הסברים. הכיף בלהיות ילד הוא שההורים אמורים לעשות חלק מההחלטות ולא הוא. אני ממליצה כאמור להמעיט במלל,לחשוב שוב איך להציב גבולות (יש על זה הרבה תשובות כאן) והכי חשוב לשאול את עצמך איך את רוצה להתפס בעיניו,לא בגיל 4 אלא בגיל 15.... שיהיה הרבה בהצלחה, מור.