מבט

מור שלום בני בן 14.5 בכור לפני שתי בנות נוספות 10 ו- 7 עד גיל 12 היה "מלך השכבה" לפני כשנה חלה הידרדרות בלימודים ובהתנהגות בבי"הס (הענין טופל יחד עם המורה והמנהלת ולאחר מאמצים חלה התיצבות)הבעיות היו "זריקת"משפטים לא רלוונטים ולא מצחיקים במהלך השיעור באופן מוגזם.כאן המקום לציין כי בני הינו ילד נבון מעל הממוצע אפשר אפילו לציין חכם עם חוכמת חיים טבעית ליחסים אך יחד עם זאת "עצל" בצורה חריגה לא אוהב לעשות או לעזור בכלום דוגמאות למה מוציא מהדעת: א:אפשר להגיד לו עשרות פעמים לשים דאודורנט לאחר מקלחת .וכל פעם מחדש כאילו דיברנו עם מישהו אחר. ב:הוא שוכב עם גרבים מלוכלכות כולו מזיע על המיטה רואה טלווזיה כאילו יצא רק עתה מספא ללא יכולת הבנה מינמלית כי הוא מסריח ג:צלחות אוכל מהחדו וכל מיני אריזות חטיפים יכולות להשאר ללא פינוי לעד....... יש לציין כי מבחינה חברתית יש המון חברים (הרוויח שנה )ולכן הוא קטן מהם אך יחד עם זאת משתלב ולפעמים בהחלט מוביל. הבעייה:::::::::::::::: כאן המקום לציין כי אני פרפקציונסיט (חשוב איך ללכת זקוף איך להתנהג איך לאכול איך לנקות איך לדבר בשפה תיקנית איךלהתנהג בצורה חברית בקיצור עם משנה לאיך להתנהג כדי להצליח.יש לי יכולת וחזות מרשימים אני נושא תפקיד בכיר במגזר הפרטי ולכן ההשלכות על ביקורת שאני נותן נלקחת הרבה בחשבון גם מצד הילד . הבעיה היא כי בני אינו ממקד את מבטו כולל זווית הגוף מול אלו שהוא משוחח איתם אולי ל-20% מזמן השיחה(מבט וגוףנוטים מעט הצידה מהאוביקט ללא קשר עין) דבר זה הנו מתסכל אותנו מאוד רציתי לדעת כיצד "לטפל וממה לדעתך זה נובע (דיברנו איתו אימו ואנוכי אך כמעט שום שיחה לא עזרה רק צעקות"תרדו ממני"לצערי חלק קטן מאורך הכתיבה נתון ל"בעייה "היות ורצית לתת לך אינפורמצייה מירבית כדי לדייק בהבחנה כשאני מחכה אותו בליווי צחוק הבאי הוא צוחק גם כן על החיקוי המושלם אודה לך מראש על תשובה מפורטת ככל שניתן יישר כוח!!!!!!!!

בקר טוב, אני הולכת לחרוג ממנהגי ולעשות מעשה שאני לא נוהגת לעשות כאן בפורום. אני מתנצלת מראש אם אשמע תקיפה,זה חלילה לא כדי לפגוע אלא להפך..... רד ממנו !!! זה נשמע חד וזה אכן כזה אבל אני אומרת את זה מכל הלב (ומסתכנת בזה שתחשוב שאני אדם נורא:)),לפני שיהיה מאוחר מדי. כל נער בן 14 - 15 מתחיל לגבש לעצמו זהות,מתחבט עם עצמו,משווה את עצמו וכו'. נסה להעמיד את עצמך במקומו - אתה נער צעיר,יש לך אבא מצליח מאוד שדורש ממך המון,בכל השטחים ותמיד זה צריך להיות הכי טוב שאפשר ועוד קצת... אתה לא תמיד מצליח לספק את הדרישות שלו,אתה נכשל. אבא בז לנכשלים..... אני צריכה להמשיך ? מספיק קשה להיות בן של אבא מוצלח,גם אם הוא לא מעיר כל הזמן. הילד יודע לבד "מה נחשב" בעינכם ועד כמה ההצלחה חשובה לכם,אין צורך להזכיר לו את זה כל הזמן. זה שמישהו יודע מה נדרש ממנו לא אומר שהוא תמיד מסוגל או אפילו תמיד רוצה... אני בטוחה שחשוב לך שבנך ילמד לקבל החלטות בצורה נכונה,יגבש לעצמו זהות,יהיה בעל בטחון עצמי וכו'. את כל אלה הוא יוכל להשיג רק אם לא תהיה עליו ביקורת כל הזמן. תנסה לחשוב על עצמך,האם אתה היית יכול לתפקד כל הזמן תחת ביקורת ? האם יכולת כל הזמן להשוות את עצמך לאחר ולהרגיש שאתה נחות ממנו ? אני בטוחה שאתה רוצה את טובתו,אבל כדי להשיג אותה תהיה חייב לדעת להרפות קצת,תהיה חייב להחליט מהם הדברים שבאמת דורשים את התערבותך ומה לא,תהיה חייב לדעת לעשות את ההפרדה בינו לבינך. אני מקווה שהגעת עד לכאן ושתוכל לקבל ולהבין את דבריי באמת כמו שנכתבו, במטרה לעזור. אני אשמח לשמוע האם הצלחת להתחבר למשהו ממה שכתבתי, מור.

חיקוי הוא תמיד דבר מעליב... יש כאלה שיראו את העלבון ויש כאלה שיצטרפו בצחוק כדי לכסות על העלבון. אבל הוא תמיד שם.