בן 13 !!!

מור שלום , גיליתי את האתר אני נכנסת קוראת ולומדת הרבה מתשובותייך הרי הבעיות הן אונבירסליות ואנו כמראות אחד לשני . בני בכורי הוא כנאמר בן 13 , הוא תלמיד טוב , ילד מאוד מילולי , אוהב אנשים ,והוא עדיין מאוד ילד בית , יש לו כמה ידידים שהוא נפגש איתם לעיתים , כי אנו חיים במקום קטן וידידיו הם לא מהסביבה המאוד קרובה דבר שתמיד מצריך תיאומים . עד להשנה ובמיוחד בתקופה האחרונה , כשהוא היה רוצה היה לוקח כדור ,יוצא לשחק ובדרך כבר מתחבר עם עוד כמה , וגם יותר יוזם בעצמו קשרים . בזמן האחרון ,ובמיוחד מרגישים זאת בימיו הראשונים של החופש , הוא בבית,משועמם,כבר לפני תחילת החופש דיברתי איתו ,שיתאם עם כמה חברים בכדי לארגן לו את השבוע שתהיה לו תעסוקה,חבר טוב שבדרך כלל מגיע בחופשים לא היה פנוי השבוע,והוא נשאר כל הימים האלו בבית , מעביר את היום איכשהו, מתקשר אלי לעבודה " אמא ...משעמם לי" כשאני מגיעה הוא כבר קופצני מלא מרץ,מקפיץ כדור בלי הפסקה בבית,ודי משגע את השכל , אני הצעתי לו עוד כאלה שהוא יכול להתקשר אליהם , והוא : לא זז , או אומר לי תתקשרי את ,בני הוא ילד שתמיד היה במסגרת גם בחופשים זה החופשה הראשונה ,הארוכה שאין לו מסגרת עם פעילות הוא ילד של ספורט ומשחקים בחוץ אין לו הרבה סבלנות למחשב,וטלוויזיה, שזה נהדר יש ביישוב שלנו ילדים שאולי הם לא חברים אבל הם בשטח והוא פשוט לא יוזם עם אף אחד , אני לא יודעת בדיוק להסביר לעצמי מה קורה לו , וברור שאני דואגת,מתוסכלת, ושואלת את עצמי האם אני אמורה לעשות בשבילו טלפונים וליזום בשבילו ?אני אמרתי לו שאני יכולה להציע לו אך לא להתחיל בגילו לעשות לו טלפונים....והדבר הנוסף שמדאיג אותי למה הוא פתאום נסגר יותר בבית ופחות רוצה להפגש ולאת ,יש לציין שיש לו אפשרות להצטרף למסגרת של פעילות במסגרת הבלתי פורמלית בשעות אחרי הצהריים , במתחם בית הספר , הוא הלך חודשיים והפסיק לגמרי , אחרי ברור מקיף הבנתי שהרבה ילדים בני גילו הפסיקו להגיע לפעילות. אבל הוא ילד שבכללי פעילות , שיש בה ספורט וחברים עושה לו טוב והוא חוזר מרוצה מאוד , הוא במסגרת ספורטיבית 3 ימים בשבוע אבל לא בחופשים, יש לציין שהוא רצה לעבוד בחופש באחד הענפים החקלאיים אצלנו ביישוב , אך לא נותנים לו בגלל הביטוח , בקיצור : להניח לו ? מה לעשות ???? חברה שלי אחת אומרת תיזמי לו תעזרי לו , וחברה שנייה אומרת , תעזבי אותו , שיהיה משועמם , וכשיימאס לו הוא כבר ידאג לעצמו בגילו את לא צריכה לעשות לו טלפונים , ברור שהוא מרגיש את התסכול שלי , ואני גם אומרת לו ומעירה לו , מחכה לתשובה וסליחה שהארכתי כל כך

ערב טוב, קראתי מס' פעמים את ההודעה וניסיתי לענות לעצמי על השאלה,מה בעצם כ"כ מפריע ומתסכל אותך.... אני לא כ"כ מצליחה. יתכן שישנם עוד דברים שלא עלו בהודעה,אך ממה שעולה אני לא מצליחה למצא משהו ברמות של "תסכול". מדובר בנער בתחיחלת גיל ההתבגרות,ז"א,בשלב שבו ישנם הרבה שינויים - מה שאוהבים יום אחד למחרת כבר לא,הרבה בדיקה עצמית,חיפוש עצמי וכו'. זה בסדר,נורמלי. באפן כללי אני לא מצליחה למצא משהו מדאיג בהודעה. זה נורמלי שילדים ישתעממו בחופש,זה נורמלי שאחרי שנים שהם היו במסגרות,הם ירצו חופש שלא עושים בו כ ל ו ם,זה נורמלי שקצת נמאס מחבריםפ וכשאמא חוזרת הביתה קצת משגעים אותה. עד לכאן,הכל בסדר. אני מאוד מסכימה עם החברה שאומרת לך לעזוב אותו.הוא מספיק גדול להחליט מה הוא רוצה לעשות (כולל ההחלטה להשתעמם) ובטח שמספיק גדול כדי להתקשר לבד. אני ממש ממש לא רואה סיבה (ואולי רק נזק עתידי) למה את צריכה להתקשר בשבילו. באפן כללי,אני מציעה לשים גבול למידת המעורבות שלך בחייו. היום זה אולי עוד נראה בסדר ומתאים בעוד שנה שנתיים עלולים להיות חילוקי דעות בינכם על מידת המעורבות וחבל. בנוסף,כדאי היה לך לבדוק עם עצמך על מה זה "לוחץ" לך כשהוא אומר שהוא משועמם,איפה זה פוגש אותך... ודרך אגב,לעיתים שיעמום יכול להיות כיף :). אני מקווה שהצלחתי להבין את ההודעה שלך כמו שהתכוונת,במידה שאת מרגישה שפיספסתי משהו,את מוזמנת להפנות את תשומת ליבי. שיהיה חג שמח, מור.