התנהגות מזלזלת באמא

בני בגיל ההתבגרות. נבון מאוד, חד לשון, מאובחן מגיל הגן כלקוי קשב וריכוז(אינו מקבל טיפול תרופתי כיוון שהיתה לזה השפעה חברתית ונפשית רעה מאוד בכיתה א. יחד עם זה מצליח בלי להכין שעורים ובלי ללמוד למבחנים) ולשאלתי: מאז ןמתמיד יחסי עימו היו טעונים. הוא כעס עלי רוב הזמן. למרות השתדלותי הרבה,נראה לי שבעיניו אני לא אמא מוצלחת במיוחד.יתכן והדימוי שלי בעיניו הוא של חלשה.מה שלא היה רחוק מהמציאות הזוגית שלי בעברי.כיום אנו הולכים ליעוץ משפחתי. לא פעם הוא מלגלג , מזלזל ואף מעליב אותי (כמו למשל כשאני רואה תוכנית קלילה-הוא טוען שזו תוכנית לבעלי אנטליגנציה נמוכה...או רק לנשים שטחיות...)אני מאוד שכחנית-והוא יכול לקרוא לי סנילית. חיבת לציין שהוא אינו רע מיסודו ואינו מתנהג כך עם אחרים -זה משהו איתי . המטפלת כמובן אמרה שאסור שזה ימשיך וביקשה שנחשוב מה לעשות כשהוא יתנהג כך שוב. אנא עיזרי לי. היום אינני עושה הרבה חוץ מאשר להגיד לו שאיני מסכימה שידבר איתי כך.או שאני אומרת לו שזה מעליב. או שאפילו שלחתי אותו לחדר עד שיתנצל . לחדר הוא נכנס ,אבל מההתנצלות בדרך כלל הוא מצליח להתחמק בזכות פילפוליו ויכולתו הורבלית הטובה. חייבת לציין שעם בעלי הוא אינו מרשה לעצמו התנהגות שכזו. אשמח לשמוע את דעתך ובמיוחד כיצד ל ה ג י ב!!!?

ורד יקרה, במקרים שבהם נמצאים תוך כדי תהליך טיפולי אני משתדלת מאוד להמנע מלהתערב (מהרבה סיבות שכרגע לא אפרט). כמו שאת כותבת קיבלת "שיעורי בית" מהמטפלת ויש סיבה לזה שהיא הטילה את זה עליכם ולא נתנה לכם את התשובה,כך שגם אין טעם לבקש את התשובה ממני... הרעיון הוא שאת תקחי יוזמה ותהיי מספיק חזקה כדי להחליט איפה את שמה את הגבול ומה הסנקציה שישנה אם יעבור את הגבול. נסי לאזור כוחות ולהתמודד עם שיעורי הבית לבד,את תצאי נשכרת מזה. הרבה בהצלחה וחג שמח, מור.