לינה עם אם חד הורית

מור, שלום רב, לפני שנה ותשעה חודשים חזרתי עם בני (כיום בן שש וחצי) לארץ, בעלי נותר באמריקה. ופתחתי בהליכי גירושין כמעט מייד עם שובי. במשך 5 חודשים גרנו אצל הוריי, שם בני ישן במיטה משלו בחדר משלו. כעבור חמישה חודשים עברנו לגור בדירה משלנו, בתחילה בני ישן במיטתו בחדרו וכעבור תקופת מה באופן הדרגתי בני עבר לישון איתי כל לילה מהרגע שהלך לישון בשעה שמונה. כיום אין לי בן זוג ואני לא מרגישה בעיה עם זה, בתקופה בה היה לי בן זוג זה לא היה נוח - הייתי צריכה להעביר אותו למיטתו באמצע הלילה ולעיתים הייתי אומרת לו שהלילה לא יכול לישון איתי, כי אני צריכה לרסס את החדר. בני לא מוכן בשום אופן לעבור לישון בלילה במיטתו ואומר לי שישן איתי עד שלא ירצה יותר. האמת לא ניסיתי לעשות מאמצים עזים לשכנע אותו לישון במיטתו אני גם לא יודעת איך ומה לומר לו מבלי לפגוע בו. האם יש לי סיבה לדאגה? חוץ מהעובדה שבני ישן עימי הוא ילד עצמאי ושמח. האם עליי לשכנע אותו ואיך לעבור לישון במיטתו? עד מתי עלי לקבל זאת? יש כל מיני גישות ואינני יודעת מה לעשות. בלילה השינה איתו נוחה ואפילו נעים לי לא לישון לבד, ועצם הרעיון עבורו שישן לבדו גוררת אחריה בכי קל והתמרדות עזה. אבי טוען שזה לא בסדר, אימי בעד - ואני ממש לא יודעת מה עליי לעשות ואם בכלל אי מתי? תודה , האם המבולבלת.

היי אורנה, בהודעתך את מעלה שאלות שלדעתי רק שאלה אחרת יכולה לענות עליהן. השאלה היא - של מי הצורך ? שלך או שלו ? .אני לא מתכוונת להיום,כי היום קצת קשה לשים את האצבע ולהבחין בין צורך לבין הרגל. ז"א,הוא כבר רגיל וקשה לילדים לשנות הרגלים כך שאפשר לבלבל ולענות שזה צורך חד משמעי שלו,אך האם זה באמת כך ? אני לא מנסה לנקוט צד,אני באמת שואלת. שאלה נוספת - עד כמה אנחנו כהורים רואים את התפקיד שלנו בשימת הגבולות (הפיזיים,הרגשיים,ההתנהגותיים...) ? עד כמה הושקעה מחשבה לטווח הרחוק יותר ? האם בעיניך ישנו גיל שבו זה צריך להפסק ואם כן האם ככל שיעבור עוד זמן,יקל או יקשה על התהליך ? וכן הלאה... לכל אחד מאיתנו יש את האני מאמין שלו. ישנם הורים "זורמים" וממולם הורים שזקוקים מאוד לחופש שלהם ומולם כאלה שמאוד מאמינים בהררכיה... כל אחד ואמונותיו. בעיני הדבר המשפיע ביותר הוא הראיה לטווח הארוך. ז"א, אם את חושבת שהדבר יעזור לו לטווח הארוך או יקשה עליו.... בכוונה עניתי בכלליות והעליתי הרבה שאלות למחשבה,כי לדעתי זה משהו בסיסי יותר של איך את רואה את הדברים. אם תרצי משהו יותר קונקרטי,תנסי לשתף קצת י8ותר בנק' שהעלתי ובאיך שאת תופסת את תפקידך כאמא ואשתדל לעזור. חג שמח, מור.