ילדה בת 6.5

בוקר טוב מור, מה שלומך? ביתיבת 6.5 וסובלת מכאבי בטן חוזרים, לפי הצעתך אני נותנת לה סוכריות שיעברו לה הכאבי בטן ואכן זה עוזר. לפני יומיים בערך המחנכת של ביתי שוחחה איתי בטלפון וסיפרה לי שהיא שמה לב יותר להתנהגותה בזמן האחרון ושמה לב שברגע שיש שינוי במהלך היום היא מתלוננת על כאבי בטן, לדוגמא יום אחד הם הכינו מצות לחג הפסח וזה גרם לה לכאבי בטן, לדעתי כל שינוי מהשיגרה (לפי דבריה של המחנכת) גורם לביתי כאבי בטן. כמו כן כשהמחנכת כועסת על ילדים אחרים היא גם סובלת מכאבי בטן. לסיכום טענתה של המחנכת שהיא מאוד לחוצה בשיעורים כאילו לא רוצה לטעות ולא רוצה לפספס משהוא ולדעתי זה גם גורם לה לכאבי בטן. אני מנסה להסביר לביתי שזה לא נורא שלא יודעים כי גם אני לא יודעת הכל, לא נורא שטועים כי טעויות אפשר לתקן וגם אני עד היום טועה. אשמח לדעת את דעתך בנושא והאם יש דרך להפחית את הלחץ שבו היא שרויה במהלך השיעורים בכיתה? כמו כן רציתי להוסיף שהיום אני מאוד כועסת עליה מיכוון שהיא כל הזמן קוראת לי אמא רעה וזה מאוד פוגע ומעליב ודרכי להתמודד עם האימרה הזו (למרות שהסברתי לה הרבה פעמים שככה לא מדברים עם אמא) והיום זה ממש הכעיס (הפעם לא הסתדרו לה המכנסיים הצעתי לה מכנסיים אחרות והיא לא הסכימה ופתרון אחר היא לא מצאה) היא ממש נכנסה "להתקפת צעקות וצרחות" ואני בתגובה התעלמתי ממנה מיכוון שככה לא מתנהגים וככה לא מדברים לאמא התנהגתי אליה בצורה מאוד קרירה למרות שהיא ביקשה סליחה ואני אמרתי לה שאני לא סולחת כי זה לא הפעם הראשונה. ביתי הלכה כעוסה לבה"ס עצבנית ועיניים אדומות מבכי, וגם אני אותו הדבר הלכתי לעבודה כעוסה ועצבנית. אשמח לדעת את דעתך בנושא והאם נהגתי נכון, וכיצד עלי להתנהג בהמשך במקרים כאלה. בתודה מראש והמשך יום נעים

סופי יקרה, אני קוראת את ההודעה מס' פעמים וחושבת איך לנסות להעביר לך תהליך שלם בכמה מילים..... קשה !. מכיוון שהעלית הרבה בהודעה ננסה לעשות סדר - לגבי עניין הלחץ מטעויות אני מצרפת תשובה בנושא דומה,אנא קראי - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/11/xFT/336/xFP/361. לגבי כל השאר - יש לי תחושה (ונדמה לי שאמרתי את זה גם בעבר..) שאתן משדרות על גלים שונים. ילדים מאותתים להורים בצורות רבות,במידה שההורה מבין את האיתות,נותן מענה הולם,הילד בא על סיפוקו והחיים ממשיכים. במידה שההורה מתקשה בהבנת האיתות,הוא מגיב לא לאיתות/צורך אלא במישור אחר (אולי יותר ת'כלס) והצורך של הילד לא רק שלא קיבל מענה אלא לעיתים הוא גם גדל ואז הדרך לתחושת תסכול (שיכול להתבטא באמירה - "אמא רעה" ) של הילד,קצרה. אני אנסה להסביר את העניין ע"י דוג' - ילדה קמה בבקר,מנסה ללבוש את המכנסיים,לא כ"כ הולך לה.היא צועקת,מייללת,מסרבת לשתף פעולה. האמא מיד מציעה להחליף למכנס אחר. הילדה ממשיכה בהתנגדות,צעקות. וכך הלאה. בהרבה מקרים הבכי,צעקות,יללות... מאותתים שהיא בעצם זקוקה ללטיפה,לפינוק ,ל.... (כל ילד והל... שלו).במקרה כזה,חיבוק,שיקוף של הקושי שהיא מרגישה באותה התקופה,התיחסות רגשית יותר תהווה מענה לצורך ותניב תוצאות חיוביות יותר מאשר החלפת מכנס. כמו שכתבתי בהתחלה כדי שהורה יתחבר למה שכתבתי פה ויוכל לזהות איתותים,מסרים,צרכים,מענים פונקציונלים ובלתי פונקציונלים,נדרש תהליך שלם. לצערי,קיצורי דרך לא כ"כ מצליחים במקרים כאלה. מנסיוני בעזרת עבודה ממוקדת ונכונה אפשר להביא לשינוי בזמן קצר. אני מציעה לך לפנות ליעוץ ולעבור את התהליך השלם. כל בעל מקצוע זקוק לכלי עבודה,גם הורה... הרבה בהצלחה, מור.