חברים בגן

שלום בני היחידבן 3 ושבעה חודשים. מאוד חברותי עם ילדים גם שלא מכיר וגם עם מבוגרים. פונה בשיחות גם למבוגרים זרים כביכול נראה שיש לו ביטחון עצמי אולם כשהוא מגיע לגן השאלה הראשונה שהוא מפנה לילד שהוא רואה. האם אתה חבר שלי? היום הגיע לגן ישבו 2 ילדים בגילו הוא שאל אחד האם אתה חבר שלי? הילד ענה לא וגם הילד השני ענה אחריו שהוא לא חבר שלו הבן שלי הסתובב עזב אותם ועבר לחדר השני של הגן ושאל את הנוכחים האחרים "מי חבר שלי"ואז התיישב ליד ילדה אחרת והתחיל לדבר איתה הלב ממש נקרע לי. מדוע כשהוא רואה ילד מהגן השאלה הראשונה האם אתה חבר שלי? ושהוא חוזר מהגן אני שואלת אותו עם מי שיחקת אז לפעמים הוא עונה היום שני היתה חברה שלי ושאני שואלת אותו על כול מיני שמות של ילדים האם הם חברים שלו הוא עונה שפעם הם כן ופעם הם לא ושאני שואל אם הוא חבר שלהם כול הזמן הוא עונה שהוא חבר של כולם כפי שהגננת אומרת שכולם חברים בגן מה שלא נכון באמת רציתי לשמוע את דעתך עצם השאלה שלו את הילד או הילדה נשמעת לי מיותרת לפי דעתי הוא פשוט צריך לנסות להתחיל לשחק זה כאילו הוא מחכה מהם לאישור

ערב טוב, אני מאוד יכולה להבין את הלב הנקרע ...:). אני אעלה השערה לגבי המקור לשאלה של בנך,מקווה ש"אקלע". אם לא,את מוזמנת להעמיד אותי על טעותי ואנסה למצא כיוונים חדשים.. יש לי הרגשה שיש קצת "עיסוק יתר" בנושא בבית. מה ז"א ? נראה לי שבנך הבין שמאוד חשוב שיהיו לו חברים ושהמצב יהיה "ברור". מן כמו ספירת מלאי - יוסי,חבר,רועי,לא חבר,דני,חבר... אם תקראי שוב את ההודעה שלך תראי שבעצם גם את עושה פחות או יותר אותו הדבר - "ושאני שואלת אותו על כול מיני שמות של ילדים האם הם חברים שלו הוא עונה שפעם הם כן ופעם הם לא ושאני שואל אם הוא חבר שלהם כול הזמן הוא עונה שהוא חבר של כולם כפי שהגננת אומרת שכולם חברים בגן..." הוא בעצם מחקה קצת אותך/כם. זה מן דפוס שהוא למד ומיישם. מה לעשות ? לבדוק עם עצמך עד כמה נושא החברים חשוב/לא חשוב לך,מה הוא עושה לך וכו'... ואז פשוט לא לעשות. ז"א,להוריד את המינונים של השאלות סביב החברים. להסתפק בשאלה - שיחקת היום ? . כמובן שזה לא דבר שישתנה ביום אחד,אבל אם תהיי עקבית זה אמור להשתנות. דרך אגב,אם הוא מספר - זה היה חבר שלי או זה לא... אפשר לענות - אני בטוחה שכולכם חברים. וזהו !. לא לפתח נושא. אם הכיוון נראה לך,אני שמחה. אם פספסתי,אנסה שוב... מור.