רגישותי הרבה למצבים חברתיים - תשובה ושאלה חשובה

מור שלום . קודם כל יש בדברייך הרבה , ומה את חושבת עשיתי עם עצמי ?הרבה שיחות בנושא , בעלי תמיד אומר לי אל תכניסי את התיסבוכים שלך לילדים , ובכן כולם צודקים במידת מה , יש לי רגישות בגלל מציאות חיי שגדלתי כילדה בישוב קטנטן שהייתה בו לינה משותפת -ולא אוסיף פרטים מזהים , והאישיו החברתי היה מרכזי לשם השרדות . אך מה שציינתי ולא התייחסת זה היוזמה שלה שיש בתוכה הרצון אך היא נתקעת ולא יוזמת , זה נכון שהיא לא צריכה מיליון חברות והיא לא מהבנות המרכזיות , אך אותי יותר מדאיג כרגע התקיעות הזו שכתבתי לך שקורה למשל בשיעורים שצריך להתחלק לקבוצות ולא בהנחיית מבוגר , היא " נתקעת " כאילו בודקת מי יסכים להיות איתי ?? ברור שבחוויות שהיא עוברת יש מקבילה לחוויות שאני עברתי אך אצלי זה היה בעוצמות יותר גדולות וגם לא היה את האיזון של הבית . תקראי בהודעה השנייה כמדומני , בקיצור מבחינתי אני אעבוד על עצמי יותר להניח לה , ולהמשיך לתמוך וללוות במרחק קרוב . אשמח לתשובה את האמת נוח התייעצות וירטואלית מסוג זה שמשחררת דאגות , בלי לחפור הרבה מידי .ותודה רבה לך

ערב טוב, לגבי מה שקורה לה בעבודה קבוצתית - האם היא אי פעם התלוננה על כך ? האם היא נשארת בסופו של דבר בלי קבוצה ועושה את העבודה לבד או ש"איך שהוא" הכל מסתדר והיחא עובדת בקבוצה ? אם היא לא מתלוננת ואם הכל מסתדר בסוף,אני הייתי מניחה לעניין. יש אנשים/ילדים שקל להם יותר בקבוצה ויש כאלה שפחות,יש כאלה שזקוקים ליותר חברה ויש כאלה שמרגישים הרבה יותר נוח דווקא אחד על אחד... אני חייבת להגיד שיש משפט שכתבת - "ברור שבחוויות שהיא עוברת יש מקבילה לחוויות שאני עברתי .." שקצת "מטריד" אותי. למי זה ברור ? מי קבע שהיא עוברת את מה שאת ? מאיפה הבטחון ?... אני כמובן לא יודעת מה עברת,אבל אני חושבת שכדאי מאוד לעבוד על נפרדות בינכן. חשוב לזכור,היא זו היא ואת זו את !. לפחות ממה שכתבת בשלושת ההודעות,אני לא רואה מקום לדאגה. אני חושבת שהצלחת לגדל ילדה שיודעת לבחור מה טוב לה ומה היא רוצה וזה דבר חשוב... לגבי המשפט האחרון,על ההתייעצות הוירטואלית - אני שמחה שזה עוזר לך (זו המטרה...) אך אני חייבת להגיד שגם בעבודה פנים מול פנים אפשר לעשות את זה בלי "חפירה" ובצורה מאוד חוויתית,מרתקת ולא מאיימת.השאלה היא לפי איזו גישה עובדים.... :). מקווה שעזרתי, מור.