גמילה

בני בן 3 וחודש. נושא הגמילה הועלה בבית לפני כשנה (הסברים, סרטים, ספרים וכו). מצד אחד ניראה כי הוא מודע לעשיית צרכיו, לפחות לעשיית קקי: לפעמים הוא מתבודד כשהוא עושה קקי, לפעמים כשהוא עושה לידנו ושם לב שמסתכלים עליו הוא מכריז שהוא עושה כרגע קקי. כמו כן מאחר וכל חבריו לגן (מלבד אחד) גמולים ועם תחתונים ניראה כי העניין קצת מציק לו (ואולי אף מציקים לו בגן בעניין), הוא יכול מדי פעם לדרוש תחתונים (גם אם הוא נאלץ להסתפק בהם על החיתול). היו פעמים בהם ניסינו ליזום איזשהו מהלך והצענו לו לעשות בסיר/שירותים (אם כבר הוא מעדיף שירותים של "גדולים") לפעמים יוצא לו פיפי כשהוא מתיישב ומיידית באה דרישה לתחתונים. בפעמים בהם נתנו לו להסתובב בתחתונים הוא עשה בהם את צרכיו ללא כל חשבון. מהצד השני הוא רואה בהחלפת החיתול מיטרד. הדבר היחידי שאנו מבקשים ממנו בעניין זה שלאחר שהוא עשה קקי שיגיד לנו כי הוא נוהג להסתובב עם זה, לשבת על זה וכו.. חוץ ממקרים בודדים, הוא כמעט אף פעם לא אומר דבר ולא משנה באיזו סיטואציה. אפילו שכשבר אומר הוא בדרך כלל מעדיף לדחות את ההחלפה. שאלותי הן: 1. אנו לא רוצים ללחוץ עליו בעניין זה אך יש פעילויות מסוימות שבהם זה עשוי להפריע כמו חוגים שאנו מתעתדים לרושמו 05405434ר

משום מה הסוף לא יצא: שאלותי הן: 1. אנו לא רוצים ללחוץ עליו בעניין זה אך יש פעילויות מסוימות שבהם זה עשוי להפריע כמו חוגים אנו מתעתדים לרושמו בקיץ, גן עירייה שאינו מקבל ילדים לא גמולים ועוד. האם ניתן לנסות לעודדו על ידי כך שנאפשר לו להסתובב עם תחתונים? אולי אי הנוחות שביציאות ובהחלפות נישנות של תחתונים יגרמו לו לרצות להיגמל (ואולי דווקא יגרום להיפך- לדרוש חזרה לחיתולים אכזבה עצמית ומירמור). 2. איך ניתן לדעת אם הוא בשל גופנית? 3. ייתכן והסיבה היא חוסר סבלנותו ורצונו להתעסק ביציאותיו, גם כך הוא רואה בהחלפת חיתול מטרד שמפריע לו לשחק (לפחות עם החיתול הוא יכול "לגנוב" זמן עד שיגלו שהוא עשה), אם זה כך ניראה כי לפי שיקוליו החשיבות של אי הנוחות גם הפיסית וגם החברתית היא פחותה מאשר החשיבות של פעילותו והעניין הרגעי, מה הדרך הנכונה לפעול אם זה כך? תודה רבה וסליחה על הנדושות... יוחאי

שלום לך יוחאי, העלית את נושא הגמילה של הצואה ועל כך תודה לך. לפי התיאור שלך ,נראה לי שאתם מחכים שהילד שלכם יגמל מעצמו. שהוא יגיע לבשלות ואז ירצה לבדו ללכת לשירותים. אולי אצל חלק מהילדים הדבר קורה כך, אבל אצל חלקם - אין הם נגמלים לבדם וחשוב שההורים יעזרו להם בכך. גיל 3 ושלושה חודשים הוא גיל שילדים יכולים כבר לשלוט בשרירי פי הטבעת. נראה לי שכאן אמורה להיות החלטה שלכם לגמול את הילד שלכם. ככל שתאחרו לקחת את ההחלטה, הסבל שלו יגבר. הוא לא יוכל ללכת לחוגים ואף בגנים של בוגרים יותר יהיה לו קשה להיות. הוא עלול לחוות את עצמו כחריג. הוא לא לומד להתאפק - נושא חשוב מאוד מבחינת ההתפתחות הנפשית ,התבפתחות מהתנהלות ילדותית לבוגרת וכן בניה של יכולת השליטה העצמית. נראה לי שאתם , ההורים, זקוקים להדרכה הורית, אם אינכם יודעים איך לעזור לו בתהליך הגמילה. אהוד גלבוע