ילד מעייף

יש לי ילד בן 5. יש שתי בעיות שאולי קשורות אחת לשניה: הראשונה - הוא לא יודע להיות לבד. כל הזמן מבקש שאנחנו נשחק איתו או להזמין חבר. נורא קשה, בעיקר כי יש אח קטן (הקושי להיות לבד לא התחיל מאז שהאח נולד, אלא תמיד היה). ברגע שמזמינים חבר, הוא מסתדר איתו נהדר, ילד מאד מאד חברותי, ואז לא צריך אותנו בכלל. אבל אני חושבת שבגיל הזה צריך לדעת להיות גם קצת לבד. הוא לא כל כך אוהב טלויזיה ומחשבים, ואני גם לא חושבת שהמכשירים האלה צריכים להיות הבייביסיטר שלו. השניה - הוא כל הזמן מדבר ושר ומזמזם. זה נשמע נחמד, אבל נורא נורא מעייף. לא מפסיק לרגע: לא כשהוא בשירותים ולא כשאנחנו נסעים באוטו - פשוט כל הזמן. אני לא יודעת ממה זה נובע. אני לא חושבת שחסר לו תשומת לב, להיפך. אולי מקבל עודף תשומת לב. מה דעתך? תודה.

בעיה שלישית שקשורה גם היא: הוא גם בוכה מכל דבר. לא צרחות והתקפי זעם, (להיפך - הוא ילד מאד טוב ורגוע בד"כ) אלא בכי נעלב כזה. קשה לנו עם הבכיינות הזאת. חוץ מזה, הוא ילד חכם, וכמו שכתבתי חברותי, עם הרבה חברים ומוקף אהבה של המשפחה. קשה לנו. נשמח לרעיונות.

גם לי יש ילד שלפני שנה היה כזה לאחר טיפול במרכז ורטהיים הילד השתנה קיצונית כול הכבוד למרכז ועובדיו