המשך הבעיה...

הי מור, אני שוב כותבת לך (אני מקווה שאת זוכרת אותי...)אחרי שעבר עלי סוף שבוע מייגע מאד עם הבת שלי ואני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות! אז אני אזכיר לך שמדובר בילדה בת 4 מקסימה אבל כשאנחנו נוסעים להיפגש עם הבני דודים הכל נהפך לסיוט. אז בשבת היינו אצל חמותי - גיסתי ומשפחתה הגיעו לארוחת צהריים ביום שבת והיא התחילה ממש להשתגע. דוקא הפעם הם היו יחסית בסדר (בנים בגילאי שש ותשע) אבל היא לא הפסיקה לקפוץ עליהם ולהשתולל ולהציק להם ואני לא מסוגלת לעמוד בשקט בצד וכמובן שכעסתי ומה שקרה זה זה כשקראנו לה לבא אלינו היא ]פשוט סירבה ולא הקשיבה בכלל. אז פשוט לקחתי אותה ביד לידי ואמרתי לה שהיא נשארת לידי ולא זזה ואז כמובן שהיא לא הפסיקה לבכות ולצרוח מה שגרם כבר לחמי להתעצבן ולצעוק על כולם - בקצור מהומה שלמה. אם אני שמה אותה למשל בחדר אז היא פשוט יוצאת לבד ואני לא יודעת מה לעשות!! וכל הסיפור הזה קורה רק כשאנחו שם עם הבני דודים. בבית היא בדר"כ מקשיבה ומתנהגת די בסדר. אז אני ממש מבקשת עזרה- איך אני גורמת לה לפסיק להשתגע כך איתם ושתקשיב לי ! מה אני עושה??? בסוף ז ה גם גרם לי לריב עם בעלי כי אחרי מה שהיה אתמול עוד יותר התחזקה בי המחשבה שבפסח אני לא אעמוד בכל זה 48 שעות (גם יותר מזה) כי החג הוא יומיים וכנראה שהם גם יהיו ולא יסעו משום שגיסי אמור להיות במלואים ואז יתכן שהם גם ישנו אצל חמותי. אני הצעתי שנשאר פשוט בבית והוא כמובן לא מסכים כי זה חג מיוחד שצריך לחגוג עם המשפחה המורחבת. אמרתי לו שהוא צודק אבל לפעמים אין ברירה ואם כך היא מתנהגת אני לא מוכנה לסבול כל החג. מה דעתך? להורים שלי אני גם לא יכולה ללכת כי אחותי באה ואין מקום... בקצור, אני מצטערת על כל הספור המבולגן הזה אבל באמת איך אני מתמודדת איתה, מה אני צריכה לעשות? בבקשה תני לי עצות המיואשת

צהריים טובים, אני לא כ"כ זוכרת מה כתבתי על השאלה הזו בעבר אבל אני אנסה שוב... כל העניין פה הוא משמעת. את מתארת ילדה ממושמעת בבית אז מה קורה לה כשמגיעים אל הסבים ? אני לא ממש דוגלת בגישה להאשים את הסביבה כי עובדה שגם כשבני הדודים "בסדר",יש בעיות משמעת. מעניין לדעת האם אותה התנהגות מופיעה גם במקומות אחרים או רק שם ? קצת קשה לי להאמין שילדה שאין איתה בכלל בעיות משמעת בבית מתנהגת כך כשהיא יוצאת מהבית. השאלה המתבקשת כאן היא איך את משיגה משמעת בבית והאם זו דרך שאת לא יכולה להפעיל גם מחוץ לבית,דהיינו אצל הסבים ? האם הילדה מודעת לזה שאצל הסבים את לא יכולה... (להעניש,לתת מכה ,לצעוק או כל דבר אחר שבעזרתו את משיגה את שיתוף הפעולה בבית) ? אם כן,זה העניין. ישנם כמה דברים חשובים לגבי משמעת - 1. משמעת/שתוף פעולה של הילד היא לא דבר שאמור להיות מושג בכח,כתוצאה מ"הכנעה" של הילד אלא כתוצאה מהבנה וכבוד הדדי. אם משמעת מושגת תוך כדי תהליך "נכון",היא בדר"כ מחזיקה מעמד ואינה תלויית מצב (כמובן שיכולים להיות שינויים לכאן או לכאן,אבל בגדול מחזיקה מעמד). 2. חשוב ששני ההורים ישדרו את אותו המסר לגבי משמעת. 3. תחושות/רגשות שונים יכולים להשפיע במידה כזו או אחרת על מידת המשמעת של הילד. לעיתים דווקא בבית מאוד מלחיץ (חמך ?) נראה ילדים ש"פורקים כל עול". נדמה לי שכתבתי גם בתשובה הקודמת, יש לי הרגשה שיש כאן משהו קצת יותר רחב מאשר התנהגות הילדה. כדאי היה לבדוק עם עצמך מה הביקורים האלה עושים לך ולקבל החלטות ע"פ מה שהם עושים לך !. כולנו נוטים לפעמים להסתתר קצת אחרי טובת הילד כשלנו לא כ"כ נוח להודות שהמצב לא נעים לנו. אני לא יודעת עם זה המקרה פה אבל כדאי שתחשבי עם עצמך גם על האפשרות הזו.... מקווה שנתתי כיווני מחשבה, מור.