הורים מודאגים-גיל ההתבגרות

מור שלום, בני הבכור בן 14. הוא נער אשר נמצא ב"גיל ההתבגרות" כמו כולם. בני - חכם,חרוץ,אינטלגנציה גבוהה,טוב,שקט ומופנם,רגיש מאוד,ביקורתי,נשמה טובה אשר אוהב אותנו מאוד ואנחנו אותו. בכיתות א'-ו' ובחטיבה כיתה ז': בתחום הלימודים הוא היה תלמיד מצטיין בהשגיו.כך גם בכל התחומים.הוא גם מצטיין בדרמה-משחק,הצגה...,חברותי,ועוזר לאחרים. בכיתה ו' התחילו ניצני גיל ההתבגרות: ביום בהיר אחד-הוא החליט שהוא לא רוצה ללמוד...אני ובעלי הצבנו אותו שיגיע להחלטה: אם אתה לא רוצה ללמוד-אתה לא נשאר בבית,או שתחזור ללמוד או שתעבוד עם אבא שלך......הוא החליט להמשיך ללמוד. בחטיבה,בכיתה ז'-בחציון הראשון של התעודה הוא קיבל בשני מקצועות,ציון שלילי.ציונים אלו לא היו מוצדקים.לכן אמרתי לו שאני אפנה למורות המקצועיות בכדי לדבר איתן.בני הציב לי גבולות:אם תלכי לדבר איתן אז אני ארד בלימודים,זה החיים שלי,זה הלימודים שלי ואין לנו כל זכות להתערב.בעקבות זאת לא התערבנו-כי זו היתה החלטתו.יש לציין שהממוצע של התעודה-9. בני הבטיח לשפר את שני הציונים השליליים בחציון הבא-והוא קיים את הבטחתו. בחופש הגדול (אוגוסט האחרון) התחברנו לאינטרנט. כיתה ח'-בחציון הראשון ,הממוצע של תעודתו-9.לא היה לו שלילי אחד. אבל החלה ירידה בלימודים-לא הכין שעורים,לא למד למבחנים. במקום זה,אחרי חזרתו מהחטיבה- הוא היה יושב שעות מול המחשב(גלישה באינטרנט) כמו כל החברים שלו כשגילינו את השלילי הראשון במתימטיקה-אמר לנו שהוא לא אוהב להכין שיעורים ולהתכונן למבחנים כשהלכתי לשוחח עם מורה למתימטיקה-אמרה לי שזה לא אופייני לבני לקבל ציון שלילי,והוא בקיא בחומר הנלמד. כשהוא נכשל במבחן השני-בני לא ידע את החומר כי הוא לא התכונן למבחן (הוא גם לא הבין את החומר הנלמד).כשרצינו להביא לו תגבור במתימטיקה-הוא לא רצה. כשאמרנו לו פעם אחת בשיחתנו -אנחנו ננתק את האינטרנט בעקבות ירידה בלימודיו,יום למחרת הוא לא הלך ללמוד בחטיבה,כמחאה נגדנו.לבסוף הוא החליט שהוא יחזור ללמוד,ישקיע ויהיה רציני,אז לא נתקנו את האינטרנט. בכל שיחה שאנחנו מקיימים איתו- הוא מבטיח לנו הבטחות על כך שהוא ישפר וישקיע בלימודיו,הוא לא מקיים-אחנו רואים רק נסיגה.בני אומר לנו שהוא לא אוהב ללמוד,לא להכין שעורי בית,ולא ללמוד למבחנים-כי הוא עצלן. בשיחתנו האחרונה אמרנו לו שאם הוא צריך להתמודד אנחנו ביחד איתו. שידע שאנחנו נותנים לו תמיכה מלאה לכל דבר שהוא נזקק.אנחנו איתו בהצלחותיו ובכישלונותיו. ביום הורים לפני כשבוע-נודע לנו שהוא קיבל 5 ציונים שלילים במקצועות שונים.זו ירידה משמעותית. לפי דעתי יש לו חוסר מוטיבציה, אבל אנחנו לא יודעים מאיפה מקור הבעיה. כששאלנו אותו האם יש לו בעיה?או כל דבר שמפריע לו.......הוא אמר לנו שהכל בסדר אצלו. שאלתי היא כזאת:תייעצי לנו מה לעשות בנידון.האם ללכת ליועצת בית הספר?והאם כל שיחה עם היועצת נרשם בתיק האישי? האם בפגישה הראשונה לדבר עם היועצת, בלעדיו? האם תוכלי לתת לנו מס' עצות שימושיות לפני שאני ייגש לאנשי מקצוע? אשמח לקבל את תשובתך בהקדם האפשרי. בתודה מראש. הורים מודאגים.

אמא יקרה, קראתי מס' פעמים את ההודעה שלך ועם כל קריאה החיוך שלי הלך והתרחב (לא חלילה חיוך של זלזול אלא כי הרגשתי כאילו את מולי ומנסה להסביר כמה אתם משתדלים ומנסים ועד כמה זה מטריד אתכם). אני אנסה להסביר משהו שמאוד בולט מהודעתך,אני מקווה שאצליח דרך הפורום. אני לא יודעת על מה התבססו יחסיכם עם הבן בגילאים יותר צעירים,אבל התחושה שלי שכיום אתם קצת "נופלים במלכודת" של גיל ההתבגרות. מצד אחד,הוא כבר לא ילד קטן ואיך הוא אמר לכם ? אלה החיים שלי והוא אוטוטו בוגר ומצד שני הוא עוד כ"כ זקוק לכם,אולי אפילו יותר מאי פעם. העניין הוא שהוא יודע את זה,השאלה האם אתם מודעים לזה ? הוא לא כ"כ צריך אתכם כדי שתגידו לו - מותר/אסור,חשוב/לא חשוב וכו'. הוא צריך אתכם שתלוו אותו בתהליך הלא קל שהוא עובר (כמו שאמרנו כבר לא ילד,עוד לא מבוגר) - כל מה שהכיר עד היום מתערער,כל יום יש שינויים חדשים - גופניים,קוגניטיביים,רגשיים. זו תקופה עמוסה מאוד ומפחיד לעבור אותה לבד. הוא צריך שתקשיבו,שתקבלו אותו,שתאפשרו לו להתלבט,לבחור,להפוך לעצמאי,לקבל החלטות.... מנסיון עם גיל ההתבגרות - ככל שמקשיבים להם יותר ויותר מקבלים אותם,הם מגיעים להחלטות מאוד יפות שמאוד קרובות למה שההורים רוצים... ברגע שהנערים/ות מרגישים שהסביבה כופה עליהם דעה כלשהי הם מתנגדים בעוצמות אדירות. לפי מה שאת מתארת מדובר בילד שבהחלט אפשר לסמוך עליו,שיודע להחליט מה טוב לו ומה לא (הודות לעבודה שעשו איתו הוריו בגילאים צעירים). שדרי לו שאת סומכת עליו... דרך אגב,אני חלילה לא אומרת שלא תביעי את דעתך. דעתך חשובה,רק חישבי על הדרך... עשי זאת בצורה שלא ירגיש מאויים. קראתי עכשיו שוב את ההודעה ואני מציעה לך לקרא את הודעתך ולשים לב כמה שיחות יש אצלכם סביב "הלימודים". האם ישנן עוד שיחות ? בנושאים אוחרים או שהקשר היום מסתובב סביב - כן שלילי לא שלילי,כן מתמטיקה לא מתמטיקה... ? אני לא יודעת אם הדברים באמת כך אבל מההודעה נראה לי שיש נטיה של כל צד להתבצר בצד שלו וקצת להכנס ראש בראש. אם זה כך,חבל. כוחניות בקשר עם הילדים לא מובילה למקומות נעימים,בטח לא בגיל ההתבגרות. עשו את הדברים מתוך כבוד הדדי,הקשיבו הרבה,תימכו ולא מתוך זה שאתם "חזקים" יותר. המלצתי כאן בעבר על הספר - אוף גוזל של עלי כ"ץ ואני ממליצה עליו שוב.... אשמח לשמוע אם משהו ממה שכתבתי הצליח "להתחבר" אלייך (וגם אם לא...), מור.