התנכרות לאבא

בני בן שנתיים ושמונה חדשים. בזמן האחרון הוא מתנכר לאביו: לא רוצה שיגש אליו למיטה בבוקר, לא רוצה לקבל ממנו דברים ומעדיף להיות איתי רב הזמן. יצויין שבעלי הוא אבא נפלא, אוהב וחם המבלה שעות רבות עם הילד. הזמן אחרי הגן מתחלק בערך שווה בשווה בין שנינו. נקודה נוספת שעשוייה להיות משמעותית היא שבעלי מדבר עם הילד אנגלית בעוד שאני מדברת איתו עברית. כמובן שקל לו יותר בעברית אבל קשה לי להאמין שהרקע לבעייה היא השפה כי הוא מסתדר יפה גם באנגלית ואם חסרות לו מילים הוא עונה לאבא בעברית (הוא לא מתעקש איתו שיענה באנגלית). הבעייה הזו הגיעה בזמן האחרון לחומרה כזו שיש לי חשש לפגיעה ממשית ביחסים ביניהם. בעלי מאוד נעלב מההתנהגות הזו ולוקח את זה קשה. האם יש דרך לשפר את המצב? וכיצד להגיב כשקורות ההתנהגויות האלה? כיום אנחנו מגיבים בכעס. האם עדיף להתעלם? האם להיכנע לדרישות (לדוגמא, אם מתעקש שאני אביא לו משהו ולא אבא) או ללכת "ראש בראש"? תודה! סיגל

סיגל בוקר טוב, אני מבקש לשאול אותך שאלה אחת לפני שאני עונה וזאת כדי להבין טוב יותר את המתרחש בביתכם: האם דחייתו של הילד את האבא מתרחשת גם כששניהם לבד, כשאת לא איתם? תודה, זיו