בת 11 ולימודים

שלום יש לי ילדה בת 11 וחצי. לאחרונה היא ירדה קצת בלימודים ועמדת כרגע לפני בחינות. עשיתי איתה הסכם שאם אני אראה שהיא משקיעה ולומדת ועוברת את המבחנים בציון יפה היא מקבלת משהו שהיא מאד רוצה . הכנו ביחד לו"ז שיהיה זמן ללימודים וגם לפנאי והלו"ז מקובל על שתינו. אבל כל פעם לפני שהיא צריכה להתחיל את זמן הלימודים מתחילות בקשות של עוד חמש דקות, רק את הסדרה הזו וכו'. אני לא מוותרת ועומדת בטון מאד תקיף שיש הסכם והסכם מכבדים ואז תמיד קורה אותו הדבר אני סופגת ביקורת על תפקודי כאמא, "לא אכפת לך שהבת שלך סובלת... כולם רואים ורק אני לא" וכו' (אני לא מגיבה) ובדרך כלל היא מתחילה ללמוד ונרגעת. ואז מגיעה הסליחה אמא לא התכוונתי... ושוב אני מסבירה וכו'. די מאסתי, אני לא יודעת האם להשאיר את המצב כמו שהוא והעיקר שהמטרה נעשית, האם זה במקום האוף..... שעושים לפני דברים שצריכים לעשות ולא רוצים. האם יש דרך אחרת שאפשר להשיג ממנה תוצאות טובות?

עדי שלום, מה היה קורה לדעתך אם היא לא הייתה לומדת ולא מצליחה במבחנים? איך היא הייתה מרגישה? האם זה היה נעים לה? הדרך האלטרנטיבית לדרך בה את נוקטת היא להעביר אליה את האחריות ולפתח בה מוטיבציה פנימית ללימודים. אם היא לא תלמד, אם היא תכין שיעורי בית ואם היא לא תשקיע - היא לא תצליח. אני מציע שתשוחחי עימה על הרצונות והשאיפות שלה ועל איך היא רוצה להשיג אותם. על הקשר שבין הלימודים להגשת הרצונות שלנו. תעבירי אליה את האחריות. מה יקרה אם תאמרי לה שמהיום את לא מכריחה אותה לשבת וללמוד? שהיא ילדה בוגרת ואחראית וזו אחריות ובחירה שלה מתי ללמוד אם בכלל? בהצלחה, זיו