שינוי...

שלום... בני בן 5 ובתי בת שנתיים ושמונה חודשים בשנה הזו איבדנו את אבא שלי לפני שלושה חודשים שהיו מאוד קשורים אליו באופן יום יומי וגם אני ובנוסף את אמי שנמצאת במוסד למונשמים שבעצם היתה המטפלת שלהם והמקרה הזה הוא כבר שנה רק לפני חודש חשפנו אותם לאמי והמפגש היה יפה ומרגש ואנחנו מקפידים להמשיך כל עוד אפשר להוציא אותה לחצר של המוסד עברנו לפני חודשיים לבית שלהם כי הוא נותר ריק והוא חדש ורציתי לשמר אותו מבחינת הילדים עברנו שכונה בעיר עצמה והילדים באותו מסגרת גן וכך גם שנה הבאה אני לא עושה להם שינויים וגם לפעילויות אחה"צ אני תמיד מביאה אותם לחברים הילדים שלי מזכירים הרבה את אבא שלי שהוא בשמיים ןהוא עוד מעט יבוא למרות שהסברתי שהוא לא יבוא השאלה שלי מה זה עושה להם טוב או רע??? האם זה צעד נכון לעבור לדירה שלהם מבחינת הילדים ??? מבחינה רגשית??? הבן 5 מבין את משמעות הנפר ומדבר פחות עליו הקטנה יותר נאי גם יוסיף שיש רגרסיה רצינית לאחר גמילה כבר שלושה חודשים היא עושה על עצמה פיפי ללא הפסקה מצטערת שזה ארוך אודה על התשובה

לימור שלום, המגורים בבית הורייך הם מציאות מוגמרת ונראה שכך גם הילדים מקבלים זאת, כלומר לא נראה שיש איזה משבר בגללו. בנוגע להרטבה של ביתך, ייתכן שזה עקב מותו של הסב. בכל אופן, עליכם להתייחס לכך כאילו לתהליך גמילה מחודש. אל תכעסו עליה אלא רק אמרו לה "לא נורא, בפעם הבאה תעשי בשירותים". בנוסף, תזמו הליכות לשירותים לעיתים תכופות יותר. זיו