קוראים בשמות...

שלום רב, ביתי בת 4 ונמצאת במסגרת הצהרון עם ילדים בני גילה וילדים גדולים יותר עד גן חובה. ילדתי מאוד ורבלית ולאחרונה החלה מספרת לי שמס' ילדים גדולים אומרים לה שיש לה רגליים שמנות (היא אכן מלאה קצת) ולא מפסיקה לומר שהיא רזה... (כנראה זהו נושא היום). עלי לצין שבביתנו אני מאוד מקפידה על תזונה בריאה, אך יש גורמי חוץ שהם מהווים יותר בעיה. מאז היאמתעסקת הרבה בגוף שלה- שמן, רזה ולא מפסיקה לומר שהם אומרים לה שהיא שמנה. לפני מס' ימים שהבאתי אותה לגן, שמעתי את אחת הבנות קוראת לחברתה ומספרת שילדתי הגיעה- היא כנראה טרף קל ושוב להזכיר - הן בוגרות ממנה בשנתיים. השאלה שלי היא איך להתמודד, האם באופן פעיל? האם ע"י חיזוקה? האם לערב את הגננת הצהרון? אני חייבת לומר שאני מצידי אומרת לה בתגובה שהיא גבוהה ויפה, מצחיקה וחכמה ויש לה המון תכונות טובות. אך דבריהן משפיעים עליה... עלי לציין שהיא נראית גדולה לגילה וכל פעם הן שואלות אותי אם היא באמת בת 4. אני מתייחסת מאוד ברצינות ובזהירות לנושא, אני רוצה לתת לה את מלוא הבטחון. איך? תודה.

אורנה שלום, שוב מתנצל על העיקוב במענה אך הייתי (ועדיין) עסוק במעבר דירה. רוב הילדים מתמודדים בשלב כזה או אחר עם התייחסות שלילית של ילדים אחרים כלפיהם. לילדים, שלא כמו המבוגרים, אין מסננים והם יורים כל מה שבבטן, לכן נהוג לומר שילדים הם "אכזריים". לכן, לא ניתן למנוע מצבים כאלו. מה שניתן לעשות הוא ללמד את ביתך כיצד להתמודד איתם. אני ממליץ שתשוחחי עימה על כך ותשאלי אותה מה היא חושבת שעליה לעשות בעניין. תקשיבי לה, תתמכי בה ותייעצי לה לבחור חברות/ים שאינם מקניטים אותה. במקביל, בהחלט הייתי מדבר עם הגננת כדי שזו תיזום פעילות/שיחה בנושא חברות/שונות/הקנטות הדדיות וכו'. ההתמודדות צריכה להיות חינוכית-הסברתית ולא משמעתית. זיו