בן שנתיים צמוד למוצץ ולחיתול

שלום מור לבני מלאו לפני חודש שנתיים. מאז שהוא נולד הוא צמוד למוצץ ולחיתול (מבד). עד גיל שנה בערך הוא לא היה מוכן לעזוב את שניהם לכל מקום. בשנה האחרונה הוא נזקק להם רק לפני השינה או בשעות שהוא הרגיש עייפות, גם בגן. בחודש האחרון הגננת מספרת לי שהוא לא מוכן לוותר במהלך כל היום על המוצץ והחיתול. גם בבית המצב דומה, ברגע שאנחנו מגיעים הביתה אחר הצהריים הוא מבקש אותם. אני חוששת שאולי ההתנהגות נובעת ממצב מסוים, אולי משהו מציק לו או מטריד אותו כדי שיזדקק למשהו שמרגיע אותו. אני לא יודעת אם יש קשר, אבל לפני שבועיים וחצי נסענו לסוף שבוע יחד איתו. היינו ביחד 24 שעות והוא מאד נהנה. לאחר סופ"ש כשהוא חזר לגן, היו לו יומיים לא קלים הוא לא הפסיק לבכות ביקש את אמא ואבא. לאחר יומיים הגננת סיפרה לי שהוא חוזר לעצמו. האם יש סיבה לדאגה? האם צריך לנסות להרחיק ממנו את החפצים האלה שמרגיעים אותו או שזה לא נראה שהוא קשור אליהם כל כך? תודה מראש

לילה טוב, את שואלת אם זה נורא או לא... כל משפ' קובעת לעצמה את הגבולות,החוקים,המקובל והלא מקובל שלה. אין שום דבר נורא בזה שילד בן שנתיים מסתובב עם חיתול ומוצץ. אבל אם זה מפריע לכם ההורים (והדגש הוא על הורים),תנסו להפחית את השמוש בהם. איך ? להציע נחמות אחרות שנראות לכם יותר מתאימות. לגבי מה זה אומר שהוא חזר להסתובב איתם ? לכולנו יש תקופות יותר טובות ופחות טובות,תקופות שאנחנו מתנהגים כך ותקופות שאחרת, וכך גם לילדים. אז יכול להיות שיש לו תקופה קצת יותר קשה והוא יותר זקוק למוצץ. לגיטימי. יתכן שישנה סיבה לזה שדווקא עכשיו קצת יותר קשה לו ויתכן שאין,אבל אני ממש לא יכולה לדעת ע"פ מה שכתבת. אני מציעה לשים לב האם ישנם עוד שינויים אצלו. במידה שלא,אפשר תוך כמה ימים להתחיל בצורה מאוד מתונה להפחית את השימוש במוצץ/חיתול. בהצלחה, מור