הצמדות לאמא, מצד ילדה בת חמש, עצמאית למדי עד עתה

ביתי בת החמש החלה לאחרונה (חודש וחצי בערך) לסרב להכנס לבד לחוגים, דבר שעשתה בשמחה ובקלילות עד עתה (תוך שהיא יודעת מתי אני חוזרת לאסוף אותה ולמי לפנות עם יש לה בעיה) זה קרה אחרי שאחרה לחוג פעם אחת, ובמהלכו סרבה להשתתף. המורה (שמאוד אוהבת אותה ניסתה לשכנע אותה, ולבסוף הושיבה אותה לידה עד סוף החוג). במקביל, הלכנו ליומולדת רועש למדי לצערי (בתוך בית סגור, מפעיל עם רמקול) שגם בו היא סרבה ללכת ולהשתתף עם החברים. כשהשתכנעה לבסוף, מישהו דרך עליה לא בכוונה, והכל התחיל מחדש. בימולדת נוסף (רגוע, בחוץ, ועם רמקול בווליום נורמלי) סרבה כלל לקום ממני אחרי שישבנו. היא ילדה חברותית ופעילה, אוכלת כרגיל, נהנית מחברת אחרים, ערנית. עד לשני המקרים הנ"ל היא היתה נכנסת במרץ לפעיליות, מלאת בטחון עצמי שכאילו אבד לה לאחרונה, רק שאין לי מושג למה. אולי הפחיד אותה הרמקול ביומולדת הצפוף ההוא? בגן, גם כשיש רעש היא בסדר. אבל בכניסה בבוקר לגן, שעד עכשיו היה נשיקה וביי יש היצמדות, וחוסר רצון להפרד. לבסוף היא מתגברת ובבגרות נותנת נשיקה ונכנסת. אם אני נכנסת איתה פנימה הרבה יותר קשה להפרד. ביומולדת האחרון שבו זה קרה הצבתי אולטימטום - או שהיא משתתפת, ואני יושבת ומחכה לה עם כל ההורים שנשארו, או שהולכים. היא בחרה ללכת והלכנו. בדרך חזרה כעסתי והטפתי לה כמה מה שבחרה לעשות לא חברי (זה היה יומולדת ידידותי למשתמש... עם חיות ומנחה רגוע וחביב, אבל עם רמקול) בקיצור - מה דעתך? לחוגים הפסקתי ללכת בינתיים. יש איזה נסיגה שאמורה להיות בגיל הזה ופספסתי בכל הספרים ?? אולי רעיון אחר? אשמח לעצות מעשיות. בהמון תודה מראש - פאולה.

פאולה שלום אני הייתי מפריד בין ההתייחסות להתנהגות בתך בגן לבין החוגים וימי ההולדת. לגן חייבים ללכת ולא יכול להיות על כך ויכוח. הולכים לגן, אומרים שלום, אפילו נשיקה וחיבוק... לימי ההולדת והחוגים, על אף שאנו יודעים כמה הילדים נהנים שם ומפיקים מהם, אי אפשר להכריח אותם ללכת. בהתייחסות ספציפית לבתך- את יכולה לשאול אותה מראש האם היא רוצה ללכת ליום ההולדת, את יכולה להכין אותה אולי למה שיהיה שם (למשל להגיד לה שאם יהיה רעש אפשר לשבת רחוק יותר) וכו'. אם היא מחליטה שלא, אני ממליץ לכבד את החלטתה. אין צורך לכעוס עליה, אני חושב שזה רק מכניס אותה לעמדת מגננה. לגבי החוגים, אם יש לך אפשרות להישאר איתה הייתי עושה זאת בהדרגה, בפעם הראשונה שתשב לידך, בפעם השניה שתשתתף ואת תסתכלי עליה, בפעם השלישית תביאי ספר. היא תדע שאת שם אבל תוכל להתנתק ממך. מדברייך אני מבין שעד עכשיו היא היתה עצמאית מאוד ואני מאמין שהביטחון יחזור אליה. אשמח לשמוע אם יש התפתחויות. בהצלחה זיו