רגיש

זיו שלום, אני מברכת אותך על ניהול הפורום המדהים הזה. בני בן השנתיים מאוד רגיש , כול פעם שלא נותנים לו משהו או לוקחים לו משהו , הוא מיד הולך לפינה במקום מרוחק מאיתנו(בחדרו,בחדר כביסה...) יושב ונעלב. לא בוכה ולא מעיר . עושה פרצוף כועס , יושב בצד ולא מדבר - כאילו הוא נעלב ואינו רוצה לדבר איתנו. איך אני אמורה להגיב? לרוץ אליו ולחבק אותו? להניח לו? לשקף לו את מה שהו א מרגיש? אני תמיד אומרת לו:" שאני רואה שהוא כועס בגלל שאמא לקחה לו את ...(הסכין - למשל) , אך זה מסוכן ובגלל זה לקחתי לו. אני ממשיכה ומציינת שמותר לכעוס וכשהוא ירצה לבוא אליי אני בחדר". האם אני מגיבה נכון? בעלי אומר שאני לא צריכה להשאיר אותו לבד וללכת אלא להרים אותו ולחבק אותו. מצפה לתשובתך.

שיר ערב טוב, תודה על המילים החמות, גם בעיניי הפורום ומשתתפיו מדהימים. אני בהחלט חושב שאת פועלת קשורה. גם אני לא הייתי מרים את הילד, אלא מכבד את הבחירה שלו להיות לבד, אולי הוא צריך את הזמן הזה לעצמו. הדרך לקבל חיבוק היא ע"י בקשת חיבוק ולא "לשבת בפינה בחושך". להערכתי, נתינת תשומת לב מיוחדת כאשר הוא נעלב רק תעודד את אותו לחזור על התנהגותו. זיו

יש לי ילד מקסים וחכם בן שנתיים טסתי לאר"ב לטיול בר מצווה של הילד הגדול. הקטן שלי לקח את זה קשה מאוד הוא לא מפסיק לבכות ולצעוק אמא שלי אני חושבת שהוא סובל מחרדת נטישה אנא יעצו לי מה עושים במקרה כזה ואיך אפשר לעזור לילד.