חינוך ילד בן 3

שלום, בנינו בן ה 3 לא מקשיב כשאומרים לו לא לעשות משהו מסויים, לדוגמא לא לגעת בדיוידי, לא לזרוק את גליל הנייר טוואלט לאסלה, לא לקפוץ בזמן הלבשה שלו ועוד... מה הדרך למנוע מצב של כעס על הילד, כך שיחד נגיע לפתרון הטוב ביותר? תודה

שלום לדעתי הבחור מחפש תשומת לב.מה שאני שיתי במקרים כאלו זה פשוט להגיד "לא "לעשות כך וכך בקול רציני מאוד אך לא לצעוק. אם בכל מקרה הילד עשה מה שביקשת/אמרת לא לעשות - פשוט במקום להפסיק את הפעילות ולצאת מהחדר. למשל:קופץ כשאת מלבישה אותו - לעזוב כמו שהוא(חצי רגל בתוך מכנס או חצי ראש בחוץ) ולהתחיל ללכת לכיוון הדלת.הילד יתחיל לבכות - לחזור ולהסביר לו למה עשית את זה. אחרי 5 פעמים של התרגיל הזה הוא יפסיק לקפוץ ברגע שתגידי "לא" ואחרי זמן מה יפסיק לקפוץ בזמן ההלבשה בכלל. אצלי זה עבד. בהצלחה

לשואלת שלום, בנך נמצא למעשה בגיל ההתבגרות הראשון. הוא יוצר עצמאות כך ומנסה לקחת שליטה על חייו על ידי אמירת "לא" ובדיקת הגבולות. חשוב שאתם כהורים תאפשרו לו את המרחב המוגן לפיתוח הזהות העצמית והעצמאית שלו. דבר זה נעשה על ידי הצבת גבולות במקומות בהם יש צורך (כאשר הוא מסכן את עצמו, כאשר הוא מרביץ, כאשר צריך להתלבש) מצד אחד ומצד שני לאפשר לו לבחור במקומות בהם זה אפשרי (לבחור מה הוא רוצה לאכול, לבחור האם לטייל לכאן או לשם, לבחור ללכת עם נעליים או מגפיים וכו'). שלב ההתבגרות הילדית, כמו בגיל הנעורים, מאופיין בבדיקת גבולות ודורש מההורים אורך רוח, סבלנות וגמישות. השיטה שאילנה הציעה עובדת (עד שהוא יגדל ויגיד לך "טוב, תלכי, אני נשאר כאן...ערום). שיטה נוספת היא לעשות את הדברים בהומור, כמו להלביש את המכנסיים על היד או הראש ולהפוך את הדברים למשחק. ברור שאי אפשר כל הזמן לשחק, לצחוק או לקום וללכת וכאן נכנסים הגבולות ואסרטיביות - הרבה אסרטיביות. בהצלחה, זיו