ילד רגיש

אני אמא לארבעה ילדים מקסימים, בני 10 וחצי, שמונה, ארבע ותינוקת בת חודשיים. בננו הבכור הוא ילד רגיש, ונדמה לנו שהוא רגיש מדי. הוא נפגע מכל דבר, וגם כל הערה קטנה מביאה אותו להתפרצויות בלתי נשלטות. בקשה פעוטה, כגון ללכת לישון, או הערה על ציון נמוך יכולה לגרור תגובה חריפה,כגון: מי צריך את החיים האלה, מי צריך את הבית הזה , רק ממני מבקשים ולא מאחותי, שונאים אותי וכו'. אנחנו מאוד משתדלים להגיב באיפוק, מדגישים שאוהבים אותו,מנסים להרגיע בצד התעקשות על מילוי הבקשה (לסדר את החדר, ללכת לישון וכד'), אך חסרי אונים מול עוצמת תגובותיו. האם זה נורמלי? איך ראוי להגיב מול התפרצויות כאלו?

מימי שלום, אין ספק שבנך נמצא במצוקה אך מדברייך לא ברורה סיבת המצוקה. אני ממליץ שני דברים האחד - תמשיכו להכיל את האמירות וההתפרצויות כפי שאתם עושים כעת. הדבר השני - נסו לשוחח עם בנכם (בשעת רוגע) על המצוקה שלו: תשאלו אותו מה הוא מרגיש? מדוע הוא במצוקה? מה גורם לו להרגיש את מה שהוא מרגיש? פעמים רבות קיים במשפחה מעגל שלילי שקשה למצוא את ההתחלה שלו. לצורך ההדגמה אתחיל מכך שהילד מתחיל להרגיש תחושות שליליות. הוא מרגיש מעט דחוי, אולי מופלה לרעה (לעיתים אלו רגשות סובייקטיביים). הוא מתחיל להגיב מתוך רגשות אלו בהתפרצויות. דבר זה גורר רגשות לא נעימים אצל בני הבית, שבאופן לא מודע מקרינים זאת לילד ואז הוא שוב מרגיש תחושות שליליות. וכך המעגל ממשיך להסתובב וליצור מטען שלילי בתוך המשפחה. האחריות שלנו, כהורים, לעצור את הגלגל. ניתן לעשות זאת ע"י התבוננות וחקירה מעמיקה של הדברים שאנו עושים/אומרים/משדרים שתורמים למצב. האם לעיתים אתם מעט יותר חסרי סבלנות אליו? האם לעיתים אתם מרגישים שקצת אין לכם כוח אליו או להתפרצויות שלו? אולי עולה תחושה לא נעימה או מחשבה כגון "עוד רגע תבוא התפרצות"? אולי זו נבואה המגשימה את עצמה? כל אלה מחשבות ורגשות לגיטימיים מאד אך עליכם להיות מודעים אליהם ולהםחית את ההשפעה שלהם בבית. המשפחה היא כמו מובייל, כאשר מזיזים חלק אחד כל שאר החלקים זזים איתו. במידה ואתם תעשו שינוי ולו הקטן ביותר, שאר בני המשפחה יזוזו בהתאם. בהצלחה, זיו