ילדה בת 8

שלום, אני מרגישה מאוד גרוע עם דבר שאני חשה. בתי התחברה לשתי בנות שגרות בקירוב אלינו. שתי הבנות מה שנקרא "חננות" ובתי ממש לא... ויש לי תחושה שהיא התחברה אליהן מחוסר ברירה עקב הקירבה ואילו שאר הבנות המקובלות יותר גרות במרחק רב יותר ובאופן ברור קשה להיפגש איתן יותר. אני לא רוצה שגם לבתי תתפס תוית של חנונית? האם אני גרועה???????? מה לעשות?

בקר טוב, ההודעה מאוד קצרה וחסר לי בה הרבה מידע כדי להבין יותר טוב. אבל אני אנסה בכל זאת... דבר ראשון,אין טעם להרגיש רע בגלל תחושה כזו או אחרת שלך.לכולנו יש תחושות/מחשבות /רגשות נעימים יותר ונעימים פחות,מקובלים יותר ומקובלים פחות. השאלה היא מה עושים עם המחשבות/רגשות/תחושות... לגבי ההגדרה של "חננות" - יש הרבה כאלה שהיו חננות בביה"ס וממש לא מקובלות ולא... והלוואי על כולנו להיות כמבוגרים במקום בהן הן נמצאות היום. מעניין לחשוב מה לך עושה המילה "חננה". סליחה,אבל גם את היית כזו ? ואולי מפחדת בגלל זה שבתך תתוייג ככזו ? או שאולי נורא חשוב לך להתפס כמצליחה/מוצלחת ותיוג של הילדה שלך כחננה קצת יפגע בתדמית ? אני לא יודעת על מה זה נופל אצלך,אבל אני חושבת שכדאי שתבדקי את זה עם עצמך ותדעי לעשות את ההפרדות בינך לבין בתך. מכיוון שכאמור חסר מידע,אני גם לא ממש מצליחה להבין את השאלה - האם השאלה היא מה לעשות כדי שהבת תהיה מקובלת (אם כן,רצוי לתאר אותה,האם בעבר היתה מקובלת או לא,האם היא נהנית עם החברות החננות,האם אי פעם הביעה שביעות או חוסר שביעות רצון ממעמדה החברתי,האם היית מגדירה אותה כילדה חברותית ועוד ועוד) ? או שמא השאלה האם בתור אמא זה בסדר להרגיש כך ? אני חושבת שהנק' הובנה - אם ישנה שאלה ספציפית,אנא מקדי אותה וכתבי תאור שיעזור לי להבין מי האדם עליו נשאלת השאלה. בנתיים,להתראות, מור.

קודם כל, זכותך להרגיש מה שאת רוצה, גם אם רגשותייך אינם מקובלים או "פוליטיקלי קורקט". בקשר לחברותיה ה-"חננות" של בתך, אני לא חושבת שיש לך יותר מדי אפשרויות תגובה שלא יפגעו ברגשותיה של בתך. הרי לא תגידי לה: האם תרצי שאסיע אותך לבית של יעל כי היא יותר מקובלת מדנה ותמר? אני חושבת שאם בתך תרצה להתחבר עם ילדים שגרים רחוק ממנה, היא תפנה אליך. מרחק היא בעיה קלה יחסית. העיקר הוא שהיא נהנית לבלות עם חברותיה, חברים טובים הם נכס יקר.