פעוטה בת שנתיים וחצי לא מתיחסת להוריה

ביתי לאחרונה כשאני מבקשת ממנה להחזיק בקבוק ולשתות את השוקו שלה או כל בקשה קטנה, והיא איננה כנראה מסכימה היא פשוט שותקת לא מתיחסת ולא מסתכלת עלי עם הטלויזיה עובדת ואנחנו לידה כמו בשעות הבקר היא מחזיקה רואה טלויזיה ורוצה שאני יחזיק את הבקבוק כל הזמן וכשאני מבקשת ממנה היא לא מתיחסת בכלל שקועה בתוכנית ככל שאדובב אותה זה לא יעזור,כמו את כבר גדולה אנחנו ממהרים, אמא גם רוצה לשתות את הנס בבקר ושום דבר כאילו אויר ובסוף אני נאלצת להחזיק את הבקבוק. מה עלי לעשות? תודה

עינת שלום, אני מקווה שהדברים שאכתוב לא יהיו קשים אך אני מרגיש מחוייב לוצר לך אותם - גם מתוך הודעתך אני קולט חולשה רבה שלך מול בתך. אני בטוח שהיא קולטת את זה ולכן "שמה עלייך קצוץ". אם את מבקשת ממנה רשות לשתות קפה בבוקר (זה נשמע כאליו את אומרת לה "תעשי לי טובה, תני לי לשתות קפה") אז היא תרגיש את הכוח הרב שבידה ולא תיתן לך לשתות. את מצידך יושבת בהכנעה לידה כנושאת כליה. אם את תרגישי כמו אויר, היא תתייחס אלייך כמו אויר ! מצד אחד את אומרת לה שהיא ילדה גדולה ומצד שני מתייחסת אליה כמו תינוקת. עינת יקירה, מה הבעיה שהיא תחזיק את הבקבוק לבד?! למה היא ממשיכה לראות טלביזיה אם היא מתעלמת מכם?! למה היא מובילה את הבית ולא אתם?! ולשאלתך מה את צריכה לעשות: את צריכה לקחת את המושכות לידייך ולהתחיל להוביל במקום להיות מנוהלת על ידה. בהצלחה, זיו

עינת בוקר טוב, בכותרת של פנייתך כתבת: "פעוטה בת שנתיים וחצי לא מתייחסת אל הוריה". בתוכן פנייתך שמת דגש על החזקת הבקבוק. במשפט הראשון ציינת את זה שאת מבקשת דברים וב י נ י ה ם החזקת הבקבוק. מרגיש לי (ואולי אני טועה), שהבקבוק הוא חלק מקושי אחר, רחב יותר. ילדי לא החזיקו את הבקבוק עד גיל מ א ד מאוחר.... ברור לי שזה נבע מפינוק שלי (פינוק=כל דבר שהילד יכול לעשות בעצמו ואנו עושים במקומו) ועם כל הלחץ החברתי מסביבי המשכתי בכך. נראה לי שהקושי אצלך נובע מזה שהיא לא מקשיבה לך. אני מציעה כמה דברים: ראשית, לא להדליק טלויזיה בשעת לחץ (כמו ההתארגנות בבוקר). את יכולה לומר לה שאחרי שתסיים להתארגן היא תוכל לצפות בטלויזיה עד שתצאנה מהבית. שנית, בדקי עם עצמך האם את מקשיבה לה. פעמים רבות יש לנו, ההורים, קושי להקשיב לילדנו. הקשבה מעודדת הקשבה. שלישית, היי אסרטיבית והציבי את הגבולות המתאימים לך: "אמא שותה עכשיו קפה ואין לה אפשרות להחזיק לך את הבקבוק. אם לא נוח לך לשתות לבד נצטרך לצאת מהבית בלי ששתית את השוקו". שבת נהדרת

ראשית תודה לכולם, לקחתי זאת לצומת ליבי זו ילדה ראשונה ואני מרגישה אחריות וכאב שהילדה הזו צריכה לקבל הכל , מפני שבעלי מגיע רק בסופי שבוע הביתה והיא מאוד כועסת כשהוא בא כל הסוף שבוע הם מבלים נפלא וביום ראשון כשהוא צריך לצאת לבסיס היא רואה את התיק הגדול היא מאוד כועסת לא רוצה לדבר איתו ואפילו לא נפרדת ממנו לשלום, כואב לי מאוד היא אפילו אמרה למטפלת שאבא לא אוהב אותה. הוא כל הזמן אומר לה גם בטלפון הם מדברים הוא קונה לה סוף שבוע משהוא לא מחסיר כלום מה שהיא מבקשת היא מקבלת נכון זה לא טוב אבל הוא בכל זאת רוצה לכסות על מה שקורה שהוא לא שםפ בשבילה מדי יום.