אחות חדשה

שלום יש לי ילד בן 3 וחצי לפני 3 חודשים ילדתי תינוקת, יש שינוי בהתנהגות שאני מבינה שהיא נורמאלית אך איני יודעת איך בדיוק צריך להתנהג עד לפני הולדת הבת בני היה ממושמע נעים, הינו משחקים יחד כל התשומת לב היתה כלפיו עכשיו לאחר הולדת הבת תשומת הלב נלקחה ממנו והוא צריך להתחלק עם אחות והיא תינוקת יונקת כך שקורה שאני מניקה בזמנים דחופים וזה גורם לי פחות להיות איתו כמובן שאם אביו מגיע בשעה סבירה מהעבודה אז אנחנו מתחלקים. אני מרגישה שהילד שאני מכירה השתנה הוא עושה הכל כדי למשוך את תושמת ליבי כדי שאני יכעס עליו וכאילו הוא נהנה מזה הוא עושה דברים שהוא יודע שאני לא מרשה לו והוא משתולל ללא גבולות כל דבר איתו זה מריבה , להתלבש בבוקר להתקלח בערב לשבת לאכול בצורה מסודרת, קופץ על הספות משחק בצורה בלגניסטית ולפעמים בשובבות יתר ובכלל כל הזמן צריך לריב אתו כמובן שזה משפיע עלי אני לפעמים מנסה להתעלם מהתנהגות לא רצויה כמובן עד שזה מגיע לידי סכנה אך אי אפשר כל הזמן להתעלם אני מנסה לשבח אותו על התנהגות טובה . אני מרגישה שאני צריכה כלים להתמודד עם המצב כדי להביא אותו להבנה ולקבל את המצב החדש אני חוששת שהתגובות שלי מסלימות את ההתנהגות שנהית קשה יותר מיום ליום והכי מפחיד אותי שזה לא יעבור וזה רק יתגבר. אני גם מרגישה שאולי זה התנהגות מתוך מצוקה שהוא פשוט לא מאושר ושזה ישפיע על חייו, אם אפשר כמה עייצות קטנות אני אשמח.

אריס בוקר טוב, וראשית - מזל טוב על הולדת בתך. אולי תשמחי לדעת שילדים רבים מגיבים כבנך והורים רבים מתמודדים עם קשיים מאד דומים לשלך. נתוך דברייך נראה שאת בעלת מודעות מאד גבוהה למה שעובר על בנך. את מבינה שהוא מנסה ואף מצליח למשוך את תשומת לבך ע"י זה שהוא מכעיס אותך. אם הוא מצליח וזוכה בתשומת לבך בוודאי שהוא יהיה שמח וכמובן שהוא יעשה זאת שוב ושוב. לכן אני מציע שינוי אסטרטגי ! צריל לגרום לא להינות מתשומת לב חיובית ולעצור את הרווח שבתשומת הלב השלילית. שני החלקים צריכים להגיע במקביל - תשומת הלב החיובית היא תחליף לשלילית - אך אתחיל דווקא מהחלק השני. תפסיקי להגיב להתנהגויות פרובוקטיביות שלו. עד כמה שזה נשמע קשה - זה הכרחי. כל פעם שאת מגיבה אליו בכעס את מזמינה את הפעם הבאה שבה הוא יעשה פרובוקציה. אם הוא משתולל - אל תגיבי. אם הוא עלול לפגוע בעצמו תסבירי לו אך לא בכעס. אם הוא עושה דברים שאסור לו לעשות אך אינם פוגעים בו - אל תגיבי, תתעלמי. אני חוזר על דברי - תפסיקי לתת לו רווח מהתנהגותו הפרובוקטיבית. במקביל (ומאד חשוב שזה יהיה במקביל) תתני לו תשומת לב חיובית - לא רק לשבח כאשר הוא עושה משהו טוב (כלומר את מגיבה אליו), אלא תזמי אינטראקציות חיוביות בינכם. אם אפשר רק את והוא. מאד יכול להיות שבהתחלה, גם כשאת יוזמת הוא ינסה להשתולל - שוב, אל תגיבי ותמשיכי בקו החיובי. אם הוא ממשיך, אז תסבירי לו שזה לא נעים לך ותפסיקי את האינטראקציה. ובמקביל כל זה, לדבר איתו שוב ושוב על מה שהוא מרגיש. לדוגמא: אם הוא משתולל תאמרי לו "אני מבינה שאתה רוצה עכשיו את תשומת ליבי, אולי נלך לשחק ביחד בחדר/כשאני אסיים להניק בעוד 1- דקות אני אשמח לשחק איתך/לקרוא לך סיפור", אם הוא משתולל מתוך כעס ותסכול: "אני מבין שאתה מאד כועס/עצוב עכשיו". בהצלחה, זיו