זוגיות שניה וילדה

שלום, אני גרושה ויש לי ילדה בת כמעט ארבע. יש לי בן זוג כשנה וחצי והוא רווק נטול ילדים ולאחרונה עבר להתגורר עמנו. הזוגיות שלנו טובה וגם הוא מפגין כלפי הילדה אהבה. ברצוני לדעת מהי הדרך הנכונה ביותר שעליו להתייחס לילדה, האם עליו להתייחס אליה כשותף לדירה, כדמות גברית דומיננטית בבית וכו'? אני מניחה שאצל כל אחד זה מאוד אינדיווידואלי, אך הייתי רוצה לדעת מהי הדרך האולטימטיבית. אני חייבת לציין ששאלתי זו נובעת משיחה שלנו בה אמר כי אין לו קשר לילדה, אך הוא אוהב אותה וניסיתי להסביר לוט שאמנם אין לו קשר דם לילדה, אך אי אפשר לומר שאין לו קשר כלל. יותר לציין כי הוא אוהב אותה מאוד ומתייחס אליה נעים בזמנו הפנוי. אני יודעת שהנושא רגיש, אך המילים הללו לא מפסיקות להדהד במוחי, למרות שאין להן קשר לדרך בה הוא מתנהג אליה. תודה ויום טוב.

אורית שלום, זוגיות פרק ב' וילדים הם אכן עניין מורכב. אני מסכים איתך בהחלט שיש לו קשר לילדה וכמובן שלה יש קשר אליו והכוונה היא לקשר רגשי. עם זאת, הוא אינו אביה ולא כדאי שהוא ינסה למלא את תפקיד האב (בעיקר התפקיד הרגשי) כי הדבר צפוי להתנגדות מצידה ולכישלון. מן העבר השני הוא בוודאי לא שותף לדירה. התפתחות הקשר ביניהם תלויה בשלושתיכם והיא פונקציה של זמן. חשוב שתקיימו (את ובן זוגך) על כך דיאלוג פתוח שיאפשר גמישות, כלומר היום הוא מרגיש כך ומחר אולי ירגיש אחרת (וכך כמובן לגבייך). האלמנט החשוב ביותר כרגע הוא איך הוא ואת רואים את הקשר ביניהם? איזו פונקציות אתם רוצים שהוא ימלא? אני מניח שגם לו זה לא פשוט להיכנס לתוך משפחה ולהיטמע בה. גם את וביתך עברתן שינויים ממשפחה עם שני הורים שהקשר שלהם לילדה הוא רור מאליו למשפחה גרושה ועכשיו התפקידים שוב משתנים. קשה לי לומר באופן מאד קונקרטי אמירות של "עשה" ו"אל תעשה" כי כפי שכתבתי זה צריך לבוא מתוך דיאלוג פתוח בינך ובינו, דיאלוג אשר כל הזמן מתבונן על הילדה, צרכיה ורצונותיה. בברכה, זיו