בתי בת שנה ממעטת לאכול ולישון

בנוגע לאוכל היא מסכימה לאכול אולם מעט מאוד, בערך כמה כפיות בלבד (4-5 כפיות). מגוון האוכל סביר ואינו מצומצם אך היא אינה מסכימה לאכול כמות סבירה (כמו זו שבני אכל בגילה או כמו יתר בני גילה בגן). לכן היא מתקשה להעלות במשקל. בתי מכווצת את שפתיה ולא מוכנה לאכול יותר. חשוב לציין שמפליא אותי שאין שום מאכל מועדף עליה, שהייתה מוכנה לאכול ממנו בתיאבון. בנוגע לשינה סך השינה שהיא ישנה ביום מועט מאוד. היא ישנה בגן בין חצי שעה לשעה (היא מתעוררת לבד) ובלילה בבית היא מתעוררת כל שעה וחצי וגם אז מתקשה לחזור לישון. בסך הכול בלילה היא ישנה שעה וחצי- שעתיים. בתי אכן חייכנית, שמחה, יוזמת, משחקת ומתפקדת אך עניין האוכל והשינה מטרידים אותי. בנוסף במהלך זמן הבילוי שלה איתי היא מבקשת לעיתים דחופות מאוד להיות על הידיים, כאילו משהו מציק לה. אלא שאיני יודעת האם זה נכון, ואם כן מה.

היי דנה, האם בדקתם רגישות ללקטוז ו/או צליאק? אצלינו זה התגלה מאוחר מאד והפתיע גם את הרופאה (התעקשתי לקיים את הבדיקה...). האם גם בגן היא לא אוכלת? אצל הסבים? חברים? ביי

דנה שלום, לי נראה שזה עניין של שליטה - בעיקר עניין כיווץ השפתיים. נראה שקיים מאבק כוח בינה לבינכם בנוגע לאוכל וכדי לנצח היא סוגרת את הפה. אני מציע שתקחו שבועיים-שלושה בהם תשנו אסטרטגיה. תחליטו שאתם לא נכנסים איתה למאבק - היא תאכל מה שהיא ובעיקר כמה שהיא רוצה. תשתדלו, עד כמה שאפשר, שבכל ארוחה יישבו כל בני הבית - זה מאד חשוב לאווירת האכילה. היא תראה שעכשיו זה "זמן אוכל". תסבירו לה שהיא יכולה לבחור לאכול מה שהיא רוצה וכמה שהיא רוצה. תנו לה לבחור. אל תנסו "לדחוף" לה אוכל ("אולי עוד קצת?"/ "עוד ביס אחד וזהו?"...). לשאול אותה: "את רוצה עוד?", אם היא לא רוצה אז לא לתת לה. בנוסף, להפסיק לדבר איתה על כך שהיא לא אוכלת ולהוריד את הנושא מסדר היום המשפחתי. דבר זה אמור להחזיר לה את תחושת השליטה בעצמה מצד אחד ומצד שני להפיק את השליטה שלה במשפחה - היא רואה ומרגישה שאתם מודאגים ואני מניח שתשומת לב רבה מופנית לנושא. כך היא בעצם מתמרנת אתכם. אני אשמח אם תחזרי לפורום לאחר שעשיתם זאת ותעדכני אותי. בהצלחה, זיו

ישנה אפשרות לבדוק האם ישנם תולעים בקיבה הם מפריעים הן למנוחה ולשינה והן לאכילה בהצלחה