יחסי אם-בת

ביתי בת שנה ועשרה חודשים ילדה בוגרת ומפותחת שכלית לגילה, מאוד קשורה לאביה מאז ומתמיד אך עד עתה היחס אלינו היה דיי שווה. לאחרונה היא מאוד קיצונית כלפי , כאשר אנחנו לבד אז הכל מתנהל כשורה והיא מבקשת את מלוא תשומת הלב שלי ואולם מהרגע שאביה מגיע הביתה מהעבודה, אני בשבילה כבר לא קיימת, היא לא רוצה לשחק איתי, היא לא רוצה שאני אקלח אותה, או אאכיל אותה ואפילו לנשק ולחבק היא לא מסכימה ויותר מזה, אם אני מתקרבת לאזור שבו היא ואביה נמצאים היא אומרת לי "זוזי אמא" ואפילו משתמשת בתנועות ידיים לסלק אותי מהאזור. לעיתים אני די נפגעת ואפילו מגיעה לבכי. חשוב לציין כי אני מאוד משקיעה בזמן איכות וביחסים שלי איתה ואני אפילו יותר סבלנית כלפיה מאשר אביה בכל מיני התנהגויות בלתי רצויות. השאלה היא איך להתנהג, האם להסביר לה שהעניין פוגע בי או שעדיף להתעלם ע"מ לא להראות שזו הנקודה החלשה כדי שהיא לא תמשיך ו"תשתמש" בה בעתיד. ייעצו לי בבקשה. תודה מראש.

בקר טוב, אני קוראת שוב ושוב את ההודעה שלך ומנסה להחליט מאיפה להתחיל... זה נהדר שיש לילדה קשר קרוב איתך וזה נהדר שיש לה קשר קרוב עם אביה. אני בהחלט יכולה להבין את הילדה שאחרי מס' שעות איתך,כשאביה מגיעה היא רוצה להיות רק איתו. לא כי לא טוב לה איתך או כי אבא יותר טוב אלא כי היא היתה כבר עם אמא ועכשיו היא רוצה גם עם אבא. זו לא תחרות וזה שהיא אוהבת וקרובה לאבא לא בא ע"ח זה שהיא אוהבת את אמא.זה גם וגם וזה נהדר לילד אם ההורים מאפשרים לו את זה. אני חושבת שזו תהיה טעות גדולה ומצערת להעמיד את זה כתחרות ("ואני אפילו יותר סבלנית כלפיה מאשר אביה בכל מיני התנהגויות בלתי רצויות"),או כדרך למדידת אהבה. תראי בזה את הצד היפה,את זה שהצלחתם להגיע למשהו שכ"כ הרבה הורים שואפים אליו ולא תמיד מצליחים להגשים - ילד שיש לו קשר קרוב עם שני הוריו. כיוון אחר שעולה מההודעה הוא (ולדעתי הוא הקריטי יותר) מאיפה מגיעה התחושה שאת מתארת ? איך את תופסת קשר בין אם לבת ? על איזה צורך שלך הקשר הזה אמור לענות וכו'.כדאי היה לברר את השאלות האלה בהקדם כי התחושה שלי שעלולות להיות לך ציפיות מהקשר שיתכן שלא יתגשמו ואולי אפילו קצת יחבלו בו... לגבי השאלה אם להסזביר לילדה - היא בת שנה ועשר,גם אם היא בוגרת,מפותחת... זה לא הזמן להסברים. בנוסף,גם אם היא היתה גדולה בשש שנים אני חושבת שזו טעות להגיד לה דבר כזה כי כל מה שנשאר לה לעשות זה לצמצם את הקשר עם אביה כדי שאת תרגישי טוב... את בטוחה שזה המסר שאת רוצה להעביר לה ? זה יהיה חבל מאוד להעמיד אותה במצב שבו היא צריכה לבחור בין אבא לאמא ו/או לדעת שזה שהיא בקשר טוב אם אחד מההורים פוגע בצד השני. לגבי נק' חלשות שבהן היא "תשתמש" בעתיד - מנסיוני ילד שלא ניצלו אצלו חלקים רגישים לא מנצל חולשות/קשיים.. של אחרים.אבל זה כבר נושא אחר. אני נורא נורא ממליצה לך לעשות הרבה עבודה עם עצמך לגבי מהי אמהות עבורך,ללמוד להבחין בין הצורך שלך לזה של הילדה,לברר עם עצמך מה זה להיות במקום ראשון לעומת להיות במקום שני,מה הציפיות שלך מהילדה וכו'. ככל שתוכלי לזהות מה קורה לך בקשר בינכן,כך הקשר יהיה קרוב ונעים יותר (אני לא מדברת דווקא על עכשיו אלא גם על השנים הבאות ואפילו אלה הדי רחוקות).אפשר לעבוד על כל הנושאים האלה לבד או בעזרת קבוצות המתמקדות בהכרות עצמית ותפיסת האמהות. מקווה שהצלחת להתחבר למשהו ממה שכתבתי. שיהיה הרבה בהצלחה והרבה שנים של קשר קרוב לילדה עם שני הוריה, מור.