בן 11 וגיל ההתבגרות

שלום, סיפורינו מעט מורכב אך אנסה לקצרו. אני נשואה נישואים שניים. מנישואים ראשונים יש לי שני ילדים - בן 11 ובן 7. מנישואי השניים יש לי ילד בן 3 ואני צריכה ללדת בקרוב. הקושי העיקרי בו אני נתקלת הוא עם בני הבכור - הוא מתחצף ללא הרף, דבר שמתבטא גם בבית הספר וגם בבית, בסך הכל הוא ילד מאוד חכם אבל מתחיל להתמרד. אני מנסה להיות כמה שיותר סבלנית כלפיו ומודעת למגבלות הגיל הזה אבל הקושי העיקרי הוא עם בעלי שלא מוכן לשמוע את בני מתחצף ומתנהג כך וכתוצאה מכך הוא כועס עליו רוב הזמן, ומתנהג אליו בצורה קצת ילדותית - ז"א "מכניס" לו על דברים לא קשורים ועוד. - בקיצור גם בני וגם בעלי "קצרים" אחד על השני ולא צריך הרבה כדי שיהיה פיצוץ (מה שקורה כמעט על בסיס יומי) לבעלי ישנה תמונה (פנטZיה) בראש על איך ילד בגילו צריך להתנהג להוריו כי הוא היה ילד מאוד צייתן ורגוע, מנגד נמצא האבא של בני שלא מרוצה ממערכת היחסים שלי באופן כללי והבן כל הזמן מתלונן עלי ועל בעלי אצל אביו ומקבל מקום לכך אצלו. הבעיה היא שבסופו של דבר מי שנמצא בין כל שלושת הגורמים (הגרוש שלי, בני ובעלי) זאת אני שמנסה לתמרן ולפשר ולהפריד כל הזמן..... אני מנסה להסביר לבעלי שאני לא צריכה שיגנו עליי כשאני בויכוח עם הבן שלי ושהוא לא צריך להתערב מאחורה ולקרוא קריאות שבשורה התחתונה רק מרתיחות אותי עליו ועל בני וכך גם בני שמתרתח עוד יותר - הייתי רוצה שיעזוב אותי להתמודד עם בני כשאנחנו בקונפליקט אך בעלי לא מצליח להבין את זה וממשיך להתנהג בצורה הזו... האם אני פועלת נכון? איך אני מצליחה לצאת מזה???????? נמאס לי, מה עושים?

שירית בוקר טוב, את חיה במשפחה מורכבת (משפחה שבה יש נישואין שניים) וישנם גורמים רבים המעורבים ומשפיעים על כל אחד מבני המשפחה. על חלק מהגורמים אין לך כל שליטה ולכן הקשיים הם מורכבים. אני מתייחס להתנהגותו של בנך כנייר לקמוס, כמראה, למתרחש בבית. הוא מזהה שיש בלאגן, שיש כוחות שמושכים לכאן וכוחות שמושכים לשם. הוא מזהה את הקונפליקט בינך לבין בן זוגך ובינך לבין אביו. אני מניח שהילד נמצא בחרדה וחווה קשיים רבים סביב המצב ולכן הוא מגיב כפי שמגיב. כדי לפתור את העניין את צריכה להתמקד בדברים עליהם יש לך שליטה, כלומר בתוך ביתך (על אביו יש לך שליטה מועטה מאד אם בכלל). אני בהחלט ממליץ לך ולבן זוגך לפתור את הקושי בינכם. להיות מבוגר שחיי ואחראי (לפחות חלק מהזמן) לילד (ובעיקר מתבגר) שאינו שלך הוא דבר מאד מורכב עבור שני בני הזוג. ייתכן מאד שאתם זקוקים לייעוץ מקצועי סביב "פרק ב'" של חייכם (המשפחה הראשונה היא פרק א' ואת כבר בפרק ב'). אם תצליחו לעשות "סדר" ביניכם (כגון מי מגיב מתי, איך ובאיזה עניין) בנך ירגיש בשינוי ואני משוכנע שתחושי בשינוי בהתנהגותו. בהצלחה, זיו