הרבה בעיות

יש לי שלושה ילדים, בני 11, 6 ו- 2.5. עיקר הבעיות הן עם בן ה- 11 ועם בן ה-6. בן ה- 11 טוען שהוא שונא את אחיו בן ה-6, (משתשמש במילה הקשה הזו- "שונא"), ללא כל הצדקה אמיתית, למיטב הבנתי. ההסברים שלו- כי אחיו מרגיז אותו וכי הוא טיפש- לדבריו. הוא מסלק אותו מחדרו, צועק עליו שישתוק כמעט בכל פעם שאחיו בן ה-6 פותח את פיו, ואף נוהג כלפיו באלימות פיזית- גורר אותו בכח ומוציאו מחדרו כאשר בן ה- 6 מסרב לצאת. בן ה- 6, גם הוא לא "טלית שכולה תכלת", הוא לעיתים קרובות מרגיז בכוונה את אחיו הבכור, משמיע קולות מרגיזים, צוחק לו בפרצוף כשהבכור מתרגז, ועוד, ועוד... היום היה מקרה שמאד זיעזע אותי עם בן ה- 6. שני הבנים ביקרו יחד עם בני הדודים שלהם, בביתה של אימו של גיסי. הכל היה נפלא, עד שבשלב מסויים, בני בן ה-6,החל להשליך כדורי בוץ לעבר הפרגולה. אימו של גיסי ביקשה שלא ישליך, והוא כתגובה, התפרץ עליה, התחצף, סרב להקשיב לה, ולבסוף אף "איים" עליה שהוא יהרוג אותה. לדבריה, כשהיא השיבה לו משהו כמו: בסדר, תהרוג אותי, ואז הוא השיב לה שכהוא יגדל הוא יבוא ויהרוג אותה. היא באותו רגע התקשרה אלי וביקשה שאבוא לקחת אותו כי הוא לא שומע בקולה, ומתחצף, וכשאני הגעתי, היא לא פירטה לי מה בדיוק קרה. את הפרטים שמעתי מאחותי לאחר שחמותה סיפרה לה בפרטי פרטים מה ארע שם. עדיין לא בררתי זאת עם בני, כיוון שזה נודע לי הערב לאחר שהוא נרדם, ואני ממש לא יודעת כיצד לטפל בעניין זה. ברור לי שמחר בבוקר אני חייבת לשוחח איתו על כך. ואינני יודעת איך למנוע בעתיד אמירות והתנהגויות מזעזעות כאלו מצידו. יש לציין שגם כלפי הוא מתנהג ומדבר לעיתים בחוצפה. בעלי, נוכח מעט מאד בבית, ושכהוא נמצא הוא מאד קשה עם הילדים, ובעיקר עם הבכור, כלפי בן ה- 6 הוא יותר סלחן וותרן, אפילו שהתנהגותו הרבה יותר קיצונית ובעייתית משל אחיו הבכור.

בוקר טוב, את מעלה מס' סוגיות: 1) יחסי האחים - הבן הקטן צריך להבין שאם הוא יתגרה באחיו הגדול הוא יחטוף ממנו. זכותו של הבן הגדול לא להסכים שאחיו יכנס לחדרו (אני מבין שיש לו חדר לבד). החדר הוא המרחב הפרטי שלו. 2) ההתחצפויות - האם עוד מישהו בבית מתחצף למעט הילדים? 3) כשאץ כותבת שהאב מתייחס בנוקשות למה את מתכוונת? לי נראה שהבעיה רחבה יותר ונוגעת לכל המשפחה - היחסים העכורים בין האחים, ההתחצפויות שלהם אלייך, אולי קושי שלך בהצבת גבולות, היעדרותו הרבה של האב, הנוקשות שלו כלפי הילדים, ואולי ישנם קשיים נוספים שאותם לא הצגת כאן. לאור המורכבות אותה את מתארת אני בהחלט ממליץ שאת ובעלך תגשו לייעוץ זוגי-הורי כדי לבדוק לעומקם את הקשיים. בברכה, זיו

ראשית רציתי להודות לך על תגובתך, 1.יחסי האחים- אכן אנחנו תמיד אומרים לקטן כפי שציינת- שאם הוא "מתחיל" עם אחיו, שיהיה מודע לכך שאחיו יחזיר לו.. וזה ממשיך למרות זאת. מאידך- לעיתים נראה כי זה הופך עם הזמן ליותר אובססיבי מצד הגדול, לא לאפשר לאחיו להכנס לחדרו, ובכלל - הוא משתיק אותו כשאחיו הקטן מדבר/ שר/ נמצא בסביבתו. התחושה היא כאילו הוא מעדיף שאחיו ייעלם. וזו תחושה מאד קשה עבורנו כהורים. 2.ההתחצפויות- מדובר גם בהתעלמויות- הוא לא מקשיב כשמדברים אליו (לא רק כלפי זה מופנה), גם כלפי הסבתות, ולעיתים גם כלפי בעלי. שאלת אם יש עוד מישהו במשפחה שמתחצף, ובכן, לצערי אני חוששת שהוא במידה מסויימת מחקה את אביו. שלעיתים מתפרץ כלפי וכלפי הילדים בהתפרצויות זעם, הכוללות בין היתר גם אמירות בוטות וזילזול. וזה אכן חוזר במעין השתקפות מהילדים, ובעיקר מהילד בן ה-6. 3. האב מתייחס בנוקשות- כפי שציינתי כבר- נוטה להתפרץ לעיתים קרובות. הבעייה בהחלט רחבה הרבה יותר ממה שפרטתי כאן, וניסיתי ללכת עם בעלי לייעוץ, אך הוא פרש מהר מאד. אודה על קבלת עיצות טובות שיעזרו לילדי ולי לשפר את המצב.